מאות שוטרים פשטו על המרכז האסלאמי בעיר המבורג בגרמניה
יולי 24, 2024
חיזבאללה
קרדיט: mohammad kassir / Shutterstock.com
מעורבות הסהר השיעי במלחמת חרבות ברזל | ניתוח עומק
יולי 20, 2024
נסראללה: הפסקת אש בלבנון קשורה להפסקת אש ברצועת עזה
יולי 11, 2024
שר החוץ האיראני: הרחבת היקף הלחימה מול ישראל בלתי נמנעת
נובמבר 10, 2023
חיזבאללה הינו תנועה אסלאמיסטית, ארגון טרור, מיליציה סמי-צבאית ומפלגה פוליטית הפועל בלבנון. חיזבאללה משתייך לזרם השיעה האימאמית באסלאם ומזוהה עם הרפובליקה האסלאמית של איראן ומשטר האייתולות האיראני. התנועה הוקמה בשנות השמונים בלבנון שבמזרח התיכון בסיוע מצד קצינים איראנים וזאת כחלק משאיפתה של איראן לייצא את המהפכה האסלאמית אל מחוץ לגבולותיה. חיזבאללה ביצע פעולות גרילה וטרור כנגד כוחות אשר השתייכו לצבאות מערביים, בהם ארה"ב וצרפת, וממשיך ליזום מאבק מזוין כנגד ישראל עד לימינו.
הקמת חיזבאללה, מלחמת האזרחים וכניסת צה"ל ללבנון
הקמת חיזבאללה מהווה יוזמה אשר נוצרה מצד אנשי דת לבנונים בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, במהלכה פלש צה"ל ללבנון בשנת 1982 מתוך מטרה להילחם כנגד ארגוני טרור פלסטינים אשר התבססו במדינת הארזים. הקמתה של התנועה השיעית-לבנונית התבססה על סיוע איראני שניתן באמצעות מימון והדרכה מצד משמרות המהפכה.
תכלית קיומו של חיזבאללה היתה להיאבק כנגד הכוחות הזרים אשר פלשו ללבנון במהלך המלחמה ולהוות אלטרנטיבה לארגון אמל השיעי אשר יהא יצדד ויפעל למען שאיפותיה האזוריות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, וזהת בשנים שלאחר המהפכה האסלאמית ועלייתו של רוחאללה חומייני לשלטון באיראן.
במסגרת תהליך הקמתה של התנועה התאגדו קבוצות שיעיות לבנוניות שונות לכדי ארגון מאוחד אשר העלה על נס את סוגיית התנגדות לישראל ולנוכחותה בלבנון. בנוסף לכך שימש חיזבאללה כמנוף ואמצעי לצורך שיפור מעמדה של הקהילה השיעית בלבנון, אשר נודעה בקיפוח שלה מצד יתר חלקי האוכלוסייה הלבנונית עד לאותה העת.
יש לציין כי באותה העת לבנון היתה שרויה במצב של מלחמת אזרחים והתחלקה בין מחנות שונים, אשר כל אחד החזיק בטריטוריה ובסד"כ צבאי. במסגרת זאת ניתן לציין את המחנה השמרני שהורכב מהכוחות הלאומיים, שדגלו בביטול חלוקת הכוחות העדתית במדינה וכן את המחנה הפאן-ערבי שהתבסס על השקפות נאציריסטיות או בעת'יסטיות.
עימותים בין חיזבאללה לצה"ל במהלך מלחמת האזרחים
העקרונות של חיזבאללה, אשר הועלו על הכתב בשנת 1985, הדגישו את מטרותיו של הארגון, ובראשן סילוק של הכוחות הזרים אשר שהו על אדמת לבנון וזוהו עם ארה"ב ובעלות בריתה, שנתפסו ככוחות כובשים על ידי חיזבאללה ועל ידי חלקים מהאוכלוסייה הלבנונית.
עוד חתר הארגון למאבק והכנעה של ארגוני הפלנגות הנוצרים תוך העמדתם לדין בגין פשעיהם לכאורה שבוצעו כנגד האוכלוסייה הלבנונית. חיזבאללה תמך במתן זכות הבחירה לאזרחים באשר לצורת הממשל הרצויה להם, ואולם הדגיש את קריאתו והעדפתו בממשלה אשר תתנהל על פי קווי יסוד אסלאמיים.
במהלך שנות שהותה של ישראל בלבנון חיזבאללה היה מעורב בעימותים עם צה"ל ועם צבא דרום לבנון (צד"ל), אשר הורכב ברובו מלוחמים נוצרים לבנונים אשר שיתפו פעולה עם הכוחות הישראלים. במסגרת מלחמתו של חיזבאללה בצה"ל עשה הארגון שימוש בחטיפות ורציחות של חיילים זרים, לרבות באמצעות פיגועי התאבדות, אשר הפכו להיות סימן היכר של הארגון.
העימותים מול חיזבאללה הביאו לנסיגת צה"ל בשנת 2000, כמו גם להסתלקות של הכוחות האמריקאים והצרפתים, לאחר ספיגת אבדות רבות בעקבות פיגועים אשר הוצאו לפועל על ידי חיזבאללה.
מעורבות חיזבאללה בפוליטיקה הלבנונית
לאחר הקמת חיזבאללה האוריינטציה של הארגון היתה פאן אסלאמית ושיעית בעיקרה. התנועה, אשר קיבלה הנחיות, מימון וסיוע מהרפובליקה האסלאמית של איראן, נחשבה כבסיס קדמי של האיראנים בלבנון. במסגרת זאת הארגון פעל למען אינטרסים איראנים זרים, תוך ראיית האוכלוסייה השיעית בלבנון כאל מוקד פעילותו המרכזי. רבות מפעילויות הצדקה ומוסדות הרווחה שזוהו עם חיזבאללה פעלו במוקדים שיעים בלבנון, אשר היוו בנוסף מקור בלתי נדלה לכוח אדם עבור חיזבאללה לצרכי פעילותו.
חיזבאללה התמקד בשנותיו הראשונות במאבק כנגד הכוחות הזרים אשר שהו על אדמת לבנון, ובניסיונות לקרב את האוכלוסייה השיעית בארץ הארזים למרחב ההשפעה של הארגון, תוך החדרה של עקרונות אסלאמיים שיעים בקרבה. עם זאת, לקראת תום מלחמת האזרחים בלבנון החל הארגון לשים דגש על הנעשה בזירה הפוליטית בלבנון, והחל להשתתף בפוליטיקה המקומית על רקע תמיכתה של איראן. בהקשר זה, הסכם טאיף אשר סיים את המלחמה בין המחנות השונים בלבנון הגדיר חלוקה של סמכויות פוליטיות בין העדה הסונית, השיעית והנוצרית בלבנון, אשר התמקדה בתפקידים בולטים בזירה הציבורית כדוגמת ראש הממשלה, נשיא ויו"ר הפרלמנט הלבנוני.
בשנת 2008 הוקמה בלבנון ממשלת אחדות, במסגרתה זכו חיזבאללה וגוש ההתנגדות בראשותו ל-11 מושבים בפרלמנט. הקמת ממשלת האחדות התאפשרה לאחר שהכוחות הפוליטיים היו על סף פיצוץ, וזאת בין היתר עקב דרישתו של חיזבאללה לקבלת ייצוג של שליש מהמושבים בפרלמנט מתוך מטרה למנוע הצבעות אשר הארגון יתנגד להן בהמשך. עם זאת ובהמשך להבנות אשר הושגו בין הפלגים השונים בקטאר במסגרת 'הסכם דוחא' הוסכם שמישל סולימאן, אשר ייצג את העדה הנוצרית בלבנון, ייבחר לנשיאות המדינה, בעוד חיזבאללה קיבל זכויות ווטו בפרלמנט.
נכון להיום חיזבאללה מהווה כוח דומיננטי בלבנון, אשר בסיס תומכיו מורכב בעיקר מהקהילה השיעית הלבנונית ההולכת וגדלה במדינה. הארגון אשר חבר בגוש ההתנגדות בלבנון, מהווה את אחת התנועות הפוליטיות החזקות במדינה, אשר בסיס עוצמתו נשען על כוחו הצבאי והתמיכה שאותה מקבל מאיראן.
חיזבאללה והיחס לישראל
הארגון נודע בהתנגדותו למדינת ישראל ומצהיר מעת לעת על היעדר הלגיטימציה של 'הישות הציונית', כלשונו, ושל המפעל הציוני. בהקשר זה, מטרתו המוצהרת של חיזבאללה הינה המאבק בישראל וחיסולה. יש לציין כי עוינותו של הארגון כלפי ישראל המשיכה ביתר שאת גם לאחר נסיגתו של צה"ל מלבנון. בהקשר זה, הארגון מדגיש בהצהרותיו שהסכסוך עם ישראל אינו תם, וזאת בין היתר בשל המשך שליטתה של ישראל בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים, ובהם חוות שבעא (הר דב), אותה רואה לבנון כחלק משטחה.
חטיפת החיילים הישראלים על ידי חיזבאללה ומלחמת לבנון השנייה
בחודש יולי 2006 חטף חיזבאללה שני חיילי צה"ל, במהלך פעולת טרור אשר גבתה את חייהם של שמונה חיילים נוספים. בעקבות החטיפה הורתה הצמרת המדינית בישראל על מבצע צבאי בלבנון, אשר נמשך 33 ימים, ושבמהלכו הותקפו יעדי הארגון. המבצע, אשר נודע לימים בשם 'מלחמת לבנון השנייה', החל בהפצצה אווירית של מטרות חיזבאללה, אשר לאחריה נערכה פלישה קרקעית של לוחמי צה"ל ללבנון. במקביל לכך החל חיזבאללה לעשות שימוש בקטיושות וטילים לטווח קצר ובינוני אשר כוונו על ידי לוחמי הארגון לעבר יישובים במדינת ישראל.
במסגרת תקיפותיו של חיל האוויר הישראלי ופעילות של כוחות קרקעיים נפגעו תשתיות ומפקדות של חיזבאללה, כמו גם רקטות לטווח ארוך, אשר היוו את נשקו האסטרטגי של חיזבאללה כנגד ישראל. במניין ההרוגים בתום הקרבות נמנו מאות מלוחמי הארגון שחוסלו על ידי כוחות צה"ל. יש לציין שעד לתום המלחמה חיזבאללה הצליח להמשיך ולירות רקטות לכיוונה של ישראל, כאשר מערך הפיקוד והשליטה של הארגון המשיך לתפקד עד לסיום הקרבות וההכרזה על הפסקת אש.
בסיום המלחמה התמיכה בחיזבאללה עלתה בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון, בעוד גורמים אחרים כדוגמת הדרוזים והנוצרים החלו להתנגד בפומבי לארגון, אשר אף ספג ביקורת גם ברחבי העולם הערבי, ובייחוד במדינות ערב המתונות.
מקורות המימון של חיזבאללה
בהתאם לדיווחים זרים מקורות המימון של חיזבאללה הינם מגוונים ומתבססים על עסקים לבנוניים הפועלים בלבנון ומחוצה לה, תעשיית היהלומים העולמית, שיתופי פעולה עם ארגוני טרור ותנועות אסלאמיות נוספות, סחר בסמים, פרויקטים עסקיים בבעלות וביוזמת הארגון, ועוד.
במסגרת זאת ידועה במיוחד פעילותו של הארגון באזור דרום אמריקה ובמשולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, שם הוא מקבל תמיכה מאת לבנונים שיעים ומפיק רווחים מתעשיית הסמים המקומית. בנוסף, הארגון מפעיל מערך של ארגוני צדקה, ומקבל תרומות מאת מוסלמים ומדינות ערביות מרחבי העולם.
לצד אותם מקורות המימון חלק מהותי מהסיוע לחיזבאללה מגיע מפטרוניתו איראן, אשר אחראית בנוסף לאספקת אמצעי לחימה, הדרכה וסיוע בעל אופי פוליטי ודיפלומטי. בהתאם להערכות, הרפובליקה האסלאמית תורמת לארגון מאות מיליוני דולרים בכל שנה.
המערך החברתי המופעל על ידי חיזבאללה
חיזבאללה מפעיל מערך של שירותים סוציאליים עבור האוכלוסייה השיעית בלבנון, הכוללים בתי חולים, מסגדים, בתי ספר, בתי תמחוי, איסוף אשפה ועוד. בנוסף לכך מעורב הארגון בפרויקטים לפיתוח תשתיות בלבנון באמצעות חברות בנייה בבעלותו. עקב מעורבותו ותמיכתו של הארגון באוכלוסייה השיעית בלבנון, השיעים רואים בארגון כתנועה חברתית ופוליטית, וזאת לא פחות מעצם היותו של חיזבאללה תנועה סמי צבאית, בעלת כמויות אמל"ח, ניסיון קרבי וטכנולוגיה שעולים על אלו שבבעלות חלק ממדינות ערב.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
