
לבנון
צילום: BUTENKOV ALEKSEI / Shutterstock.com
מדינת לבנון המודרנית ממוקמת בלבנט במזרח התיכון וזכתה בעצמאותה בשנת 1943. קדמה לה לבנון הגדולה אשר הוקמה בשנת 1920 עוד בימי המנדט הצרפתי.
ארץ הארזים ניחנת במארג תרבותי מגוון בו לוקחות חלק עדות ודתות שונות, אשר הגדולות שבהן הינן המוסלמים השיעים, המוסלמים הסונים, הנוצרים (מארוניים בעיקרם) והדרוזים. שלושת העדות הראשונות הן הבולטות בהיבט של סמכויות שלטוניות ודמוגרפיה וחולקות ביניהן את הכוח השלטוני במדינה.
הדמוגרפיה הייחודית לארץ הארזים משליכה על הדינמיקה הפנימית המתקיימת במסגרתה בהיבט הפוליטי, הביטחוני והחברתי, אשר במסגרתה תנועות וארגונים פועלים בכדי לייצג את האינטרסים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
מורכבותו של הפסיפס האזרחי בארץ הארזים הגיע בשנים קודמות לכדי פיצוץ והסלמה פנימית חסרת תקדים בימי מלחמת האזרחים אשר התחוללה במדינה משנת 1975 ועד לשנת 1990.

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם: אין כוונה לזנוח את ההתנגדות

דונלד טראמפ: שלב שתים בתוכנית הפסקת האש החל
מלך ירדן: הרחבת הפעולה הקרקעית נועדה לעקור את הפלסטינים ממולדתם
עוזרו הפוליטי של מזכ"ל חיזבאללה מזהיר מפני מלחמת אזרחים
נשיא לבנון: איראן לא תתערב בענייניה הפנימיים של לבנון



ג'וזף עאון אישר את מחויבותה של מדינתו להחלטה 1701

מדינה בסופ"ש: המלחמה באוקראינה, התהליך המדיני ושיחות הגרעין
המגזרים העדתיים הדומיננטיים על אדמת לבנון
בלבנון ישנם מס' מגזרים דומיננטיים בחברה: מוסלמים אשר משתייכים לזרם השיעה, מוסלמים אשר משתייכים לזרם הסונה ונוצרים אשר מתפלגים בין כתות שונות אשר אחת מהבולטות שבהן הינה הנצרות המארונית.
כל אחת מהעדות מונה מעט פחות משליש מכלל האוכלוסייה בלבנון. המוסלמים השיעים מרוכזים בעיקרם בדרום המדינה ואילו הסונים בצפונה של לבנון ובסביבה של קו החוף, כאשר לשתי העדות נוכחות משמעותית בבירה הלבנונית.
מלבדם, גם הדרוזים אוחזים בהשפעה פוליטית בלתי מבוטלת במערכת הפוליטית בלבנון על אף חלקן הקטן יותר באוכלוסייה, ומרוכזים בעיקר באזור הרי השוף שבהר הלבנון.
בהקשר זה, הדרוזים, בהובלתו של וליד ג'ונבלט, אשר מהווה דמות בכירה ומוכרת בלבנון ועמד בעברו בראש המפלגה הסוציאליסטית, מצויים לעיתים בעמדה שבה יש ביכולתם להטות את הכף בשדה הפוליטי, ולהם תפקיד משמעותי במערכת הפרלמנטרית בלבנון.
מבין הקבוצות השונות, השיעים עלו במיוחד לכותרות על רקע פעילותו של חיזבאללה, ארגון טרור שיעי אשר הוקם בשנות השמונים בסיוע של קצינים במשמרות המהפכה של איראן.
חיזבאללה מהווה ארגון סמי צבאי אשר היסטורית נתמך על ידי איראן ומחזיק בארסנל צבאי רחב היקף, כמו גם בסד"כ המונה אלפי לוחמים.
התעצמותו של חיזבאללה, השפעתו בתוך לבנון ופעילותו לקידום האינטרסים של העדה השיעית וחיזוק מעמדה היטיבו ככלל עם השיעים והעצימו את הדומיננטיות של העדה אשר בעבר סבלה מקיפוח מצד חלקים אחרים באוכלוסייה.
חלוקת הכוח השלטוני בלבנון
ההרכב הדמוגרפי והתרבותי בקרב החברה הלבנונית בא לידי ביטוי רשמי בחלוקה של הסמכויות השלטוניות אשר עוגנה בהסכמים שונים במהלך ההיסטוריה של המדינה.
בהקשר זה, בעוד שנשיא לבנון משתייך לעדה הנוצרית, ראש הממשלה נבחר תמיד מקרב המוסלמים הסונים במדינה ואילו יו"ר הפרלמנט הינו מוסלמי שיעי.
היבטים אלו נקבעו במסגרת האמנה הלאומית של לבנון, אשר הסדירה חלוקה של הכוח והסמכויות השלטוניות על פי מפתח עדתי.
הסכם טאיף אשר סיים בפועל את מלחמת האזרחים בלבנון הוסיף וקבע הסדרים נוספים, לצד תיקונם של הסדרים ישנים.
בכלל זאת, הסכם טאיף עיגן את כפיפותו של ראש הממשלה הסוני לפרלמנט הלבנוני (חלף כפיפות לנשיא הנוצרי כפי שהיתה קודם לכן.
בנוסף, ההסכם איזן את חלוקת המושבים בפרלמנט בין המוסלמים לנוצרים, לאחר שהאחרונים נהנו בעבר מעדיפות על אף חלקם באוכלוסייה.
משברים אקטואליים בלבנון
בשנים האחרונות לבנון התמודדה עם מס' משברים בולטים, ובכלל זאת חוסר היכולת לאייש את כיסא הנשיאות עד לתקופה האחרונה.
הנשיא החדש של לבנון, ג'וזף עאון, נבחר לאחר תקופה ארוכה שבה לבנון כיהנה ללא נשיא מאז פרישתו של מישל עאון.
סיטואציה זו שיקפה עת עומק המשבר הפוליטי בין המחנות השונים בלבנון ובכלל זאת הגוש בהובלה של חיזבאללה, אשר התאפיין בין היתר בהיעדר מועמד אשר הוסכם בין הצדדים.
התפתחויות בסוגיה החלו לאחר מבצע חיצי הצפון של ישראל כנגד חיזבאללה, ממנו ארגון הטרור יצא מוחלש לאחר ספיגה של אבדות משמעותיות בשורותיו ובייחוד בדרג ההנהגה.
מינויו של עאון עשוי להוות סימן לחזרתה של לבנון למסלול של יציבות, כאשר כעת ניכרת דומיננטיות גוברת של הצבא הלבנוני, וזאת בכל הנוגע לאכיפה פנימית בתוך לבנון.
מעבר לכך, בלבנון שוהה אוכלוסייה סורית אשר מונה לכל הפחות מאות אלפי בני אדם, סוגיה אשר מעסיקה את ארץ הארזים. כל זאת בהמשך לימי מלחמת האזרחים אשר התחוללה בסוריה אשר הביאה לבריחתם של אזרחים למדינות השכנות.
בהקשר זה, לבנון וסוריה מקיימות דיאלוג בהשתתפותו של המשטר הסוני החדש בסוריה בהובלה של אחמד א-שרע לצרכי החזרתה של האזרחים הסורים בחזרה למדינתם.
בנוסף, סוגיה בולטת נוספת נוגעת לתפוצת הנשק בלבנון ובמוקדה הדרישה אשר הועברה מאת השלטונות לחיזבאללה להתפרק מנשקו.
הפרשה האחרונה מתאפיינת במתיחות בין השלטונות בלבנון לחיזבאללה ועשויה להוביל את הצדדים לקצה, ככל וארגון הטרור יסרב לכך.
כל זאת, כאשר ברקע מופעלים לחצים מכיוונה של ישראל אשר מתנה את הנסיגה מהאזורים שבשליטתה בארץ הארזים בהשלמתו של התהליך, וכן מצד מדינות העולם הערבי וארה"ב.







