מסגד אל אקצא
קרדיט: ESB Professional / Shutterstock.com
מסגד אל אקצא המכונה גם המסגד הקיצון ממוקם בתוך שטח הר הבית בעיר העתיקה שבירושלים. המסגד נבנה לאחר שנת 700 לספירה על ידי שושלת בית אומיה.
באותם הזמנים מקום מושבו של בית אומיה היה בדמשק, כאשר השושלת התחרתה מול גורמים נוספים בעולם הערבי על ההנהגה והבכורה בקרב האומה המוסלמית המתפתחת.
המסגד ממוקם בעיר העתיקה בירושלים במתחם רחב יותר המכונה חראם אל-שריף. מסגד אל-אקצא מהווה האתר השלישי הקדוש ביותר באסלאם, אחרי מסגד הכעבה במכה ומסגד הנביא במדינה, שתי ערים אשר ממוקמות בערב הסעודית שבחצי האי ערב.
מסגד אל אקצא - נתונים בולטים
משמעות המושג 'מסגד אל אקצא'
המושג 'מסגד אל אקצא' כוונתו למסגד הקיצון אשר אליו הגיע מוחמד במסעו ממכה לירושלים וממנו עלה השמיימה. על פי סיפור המסורת, במהלך עלייתו השמיימה מוחמד פגש דמויות בולטות אשר מוזכרות בתנ"ך ובברית החדשה, ובמהלך מסעו נקבעו חמש התפילות אותן המוסלמים נושאים בכל יממה במצוות התפילה.
ההיסטוריה של מסגד אל אקצא
המסגד נבנה לאחר שנת 700 לספירה על ידי שושלת בית אומיה שמקום מושבה היה בדמשק. אחת מהתכליות של המסגד היתה למשוך מתפללים מוסלמים ולהוות מוקד עלייה לרגל המתחרה במרכזים שבחיג'אז בחצי האי ערב, כחלק מהמאבק על ההגמוניה בעולם המוסלמי המתפתח.
ניסיונות לפגוע במסגד אל אקצא
במהלך ההיסטוריה נערכו מס' ניסיונות שנועדו להרוס את מסגד אל אקצא, הבולט שבהם אירע בסוף שנות השישים במאה העשרים, כאשר תייר אוסטרלי שרף את כיפת המסגד.
מאמרים בולטים בנושא מסגד אל אקצא
חמאס מצהיר כי מטרת מבצע 'מבול אל אקצא' הינה להגן על מסגד אל אקצא ולשחרר את האסירים הפלסטינים
חמאס מאיים מפני המשך ההתנגדות למען ירושלים ומסגד אל אקצא על רקע ההתקדמות בשיחות הנורמליזציה
הפלסטינים מתארים את עליית היהודים להר הבית כמלחמת דת וניסיון לייהד את מסגד אל אקצא
בכיר בחיזבאללה: "כדאי שהציונים ידעו שמסגד אל-אקצא אינו לבד, ושמאחוריו עומדים מאות מיליוני מוסלמים שמוכנים להקריב דם עבורו"
אתר פלסטין ניוז מדווח על כניסתם של יהודים לחצרות מסגד אל אקצא מדי יום במהלך השבוע וביצוע של טקסים "תלמודיים" בחצרות המסגד
המסגד הינו אתר בעל משמעות דתית עבור המשתייכים לדת האסלאם. במסגד ובסביבתו נערכות תפילות והתכנסויות דתיות, כאשר האתר מהווה מוקד מרכזי לעלייה לרגל בקרב פלסטינים ומוסלמים ממדינות שונות בעולם.
בשל קדושתו למוסלמים ומיקומו במתחם העיר העתיקה בעל משמעויות דתיות ופוליטיות ליהדות ולנצרות מסגד אל אקצא מהווה מוקד לחיכוכים ועימותים על רקע פוליטי וטריטוריאלי.
משמעות השם מסגד אל אקצא
מסגד אל-אקצא מוזכר בסורת אל־אִסְרא שבקוראן, המתארת את המסע הלילי של מוחמד מהמסגד הקדוש שבמכה אל המסגד הקיצון.
מסגד אל אקצא מזוהה עם המסע הלילי של מוחמד לשמיים על גבי חמורו אל-בוראק, כאשר בהתאם לקוראן עלייתו השמיימה של נביא האסלאם החלה מהמסגד הקיצון. בשל זאת למסגד חשיבות מיוחדת עבור המוסלמים, שכן על פי המסורת באותו מאורע קיבל מוחמד את הנחיות התפילה בעבור האומה המוסלמית מאת אללה.
שיוך המסע הלילי של מוחמד לשמיים לעיר ירושלים ולמסגד אל-אקצא נוצר ביוזמת שושלת בית אומייה וזאת על רקע מאבקים אשר התקיימו בין ההנהגה האומיית למורדים בשלטון המרכזי שהתיישבו במכה.
על כן ומתוך מטרה למנוע הגעה של מוסלמים למכה וצמצום המגע בין העולים לרגל למורדים, ניסה השלטון האומיי בסוריה להעלות את מעמד הקדושה של ירושלים והמסגד בעיני המוסלמים כך שישמשו כיעד לצרכי עלייה לרגל וכאלטרנטיבה למכה.
מסגד אל אקצא בתקופת מסעות הצלב
ירושלים נכבשה במסגרת מסעות הצלב בשלהי המאה האחת עשרה על ידי הצלבנים אשר הקימו בטריטוריה את ממכלת ירושלים.
במסגרת אותם אירועים השליטה על מסגד אל אקצא הועברה לכובשים הנוצרים בשטחי ארץ ישראל אשר קראו למסגד בשם 'מקדש שלמה' ולכיפת הסלע 'מקדש האל'.
בעוד כיפת הסלע הפכה לכנסייה נוצרית אוגוסטינית מסגד אל-אקצא שימש כארמון מלכותי אשר בסמוך לו הוקמה מפקדת האבירים הטמפלרים.
הטמפלרים העמיקו והרחיבו את הבנייה במסגד כאשר אגפים אשר נבנו בתקופתם משמשים כיום כמקום תפילה עבור נשים מוסלמיות בשטחי מסגד אל אקצא וכמוזיאון של אסלאם.
אל אקצא בתקופה העות'מאנית
העות'מאנים אשר עלו לשלטון וכבשו את שטחי ארץ ישראל המשיכו במלאכת הבנייה במתחם, הוסיפו את מקדש האצילים וכן בנו שלוש כיפות אשר הבולטת מביניהם מכונה 'כיפת הנביא'.
תקיפת מסגד אל-אקצא
בחודש אוגוסט 1969 הוצתה שריפה במסגד אל-אקצא על ידי תייר אוסטרלי בשם דניס מייקל רוהאן, נוצרי אוונגליסטי, מתוך מטרה לקדם את הפרוסיה, ביאתו השניה של ישו בהתאם לאמונה הנוצרית.
האירוע עורר תגובות קשות כנגד ישראל מצד מדינות ערב והאסלאם, והאיץ בתורו את הקמתו של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בשנת 1972.
בעקבות השריפה נבנתה כיפת המסגד מחדש בבטון וחופתה באלומיניום, ובשנת 1983 הוחלף כיסוי האלומיניום החיצוני בעופרת כדי להתאים את מראה המסגד לעיצוב המקורי.
בשנות ה-80 תוכננה מזימה לפוצץ את מסגד אל אקצא ואת כיפת הסלע על ידי יהודים מתוך מטרה להביא להתעוררות רוחנית בישראל ולצורך בנייתו של בית המקדש השלישי על מיקום המסגד.
אדמיניסטרציה במסגד אל אקצא
הגוף המנהלי האחראי על כל מתחם מסגד אל-אקצא מכונה "הוואקף הירושלמי", המשויך לממשלת ירדן.
הווקף הירושלמי אחראי על העניינים המנהליים במתחם מסגד אל-אקצא. הסמכות הדתית במקום, לעומת זאת, היא באחריות המופתי הגדול של ירושלים, שמונה על ידי הרשות הפלסטינית.
הבעלות על מסגד אל-אקצא היא נושא שנוי במחלוקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך המשא ומתן בפסגת קמפ דייוויד 2000, דרשו הפלסטינים בעלות מלאה על המסגד ושאר המקומות הקדושים לאסלאם במזרח ירושלים.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
