קטאר
צילום: Drop of Light / Shutterstock.com
אמירות קטאר שוכנת בחצי האי ערב לחופי המפרץ הפרסי, מוקפת בים וחולקת את גבולה הדרומי עם ערב הסעודית. לקטאר אוכלוסייה מצומצמת המונה כ-3 מיליון בני אדם, אשר מרביתם מהגרי עבודה ומקצתם אזרחים קטארים. השפה הרשמית באמירות היא ערבית, אשר משתייכת לזרם הסוני באסלאם ומסווגת את השריעה כאחד המקורות המרכזיים לחוקי המדינה.
המשטר הקטארי מתבסס על מונרכיה שמונהגת על ידי אמיר קטאר אשר משתייך למשפחת אאל-ת'אני ומחזיק בעיקר הסמכויות השלטוניות, בעוד שהכהונה עוברת בירושה מדור לדור. מלבד האמיר, בקטאר ישנה מועצת שורא אשר מתפקדת כרשות המחוקקת במדינה ונציגיה נבחרים בחלקם על ידי האמיר ובחלקם במסגרת בחירות כלליות.
ארדואן: המאמצים לפתרון שתי המדינות יימשכו
אוקטובר 22, 2025
דונלד טראמפ: שלב שתים בתוכנית הפסקת האש החל
אוקטובר 13, 2025
דובר חמאס: שחרור החטופים החיים והמתים יעשה תוך 72 שעות
אוקטובר 9, 2025
דובר משרד החוץ של קטאר: שחרור החטופים משמעו סיום המלחמה
אוקטובר 7, 2025
מלך ירדן: הרחבת הפעולה הקרקעית נועדה לעקור את הפלסטינים ממולדתם
ספטמבר 17, 2025
אמיר קטאר דורש צעדים קונקרטיים נגד ישראל
ספטמבר 15, 2025
רה"מ קטאר כינה את המתקפה של ישראל "טרור מדינתי"
ספטמבר 10, 2025
מוקדי העוצמה של קטאר
על אף שטחה הקטן ואוכלוסייתה המצומצמת, לאמירות השפעה דומיננטית על המרחב המזרח תיכוני והפוליטיקה העולמית.
בהקשר זה, לקטאר מצבורי גז רחבים כאשר המדינה נחשבת כאחת מהיצואניות הגדולות בעולם של גז טבעי אשר מהווה מקור מרכזי לרווחים עבור הכלכלה המקומית.
מעבר לכך, קטאר ממוקמת אסטרטגית לחופי המפרץ הפרסי ובסמוך למיצרי הורמוז, אשר מהווים נתיב שיט מרכזי להעברה של סחורות, ובכלל זאת לייצוא אנרגיה.
עוצמתה של קטאר והדומיננטיות שלה במרחב האזורי וביחסים הבינלאומיים מהווים בנוסף פועל יוצא של תעשיית התקשורת אשר במרכזה רשת אל-ג'זירה הקטארית בעלת פריסה בינלאומית, אשר מהווה אמצעי רב עוצמה להעברה של ידיעות, מסרים וחדשות.
בנוסף, מערך הבריתות וקשריה הדיפלומטיים של קטאר עם מדינות, ארגונים וישויות פוליטיות שונות מסייעים בידיה למלא תפקיד מרכזי בדיאלוג ומאמצי תיווך במסגרת סכסוכים אזוריים, כדוגמת מלחמת חרבות ברזל בין ישראל לחמאס.
המתיחות בין קטאר למדינות ערב
קטאר מזוהה עם הציר האסלאמי במרחב המזרח תיכוני, אליו משתייכת גם טורקיה בתקופת נשיאותו של רג'יפ טאיפ ארדואן.
קשריה של קטאר עם גורמים המזוהים עם האסלאם הפוליטי והיותה הבעלים של רשת אל-ג'זירה אשר פועלת מקטאר ולה סיקור תקשורתי בינלאומי, מהווים מקור למתיחות עם שכנותיה הערביות במפרץ הפרסי.
בהקשר זה, רשת אל-ג'זירה סיפקה לא אחת במה עבור תנועות אסלאמיות אשר מסווגות במדינות העולם הערבי כארגוני טרור.
דבר זה בא לידי ביטוי למשל בהצגה של הנראטיב והמסרים המזוהים עם האחים המוסלמים, ובייחוד באירועי האביב הערבי אשר התרחשו במדינות ערב ובמסגרתם התנועה היתה פעילה ומעורבות בהתפתחויות.
מעבר לכך, בפני קטאר הועלו טענות בדבר תמיכה בארגוני ג'יהאד שונים כדוגמת אל קאעידה, על אף שקטאר מצדה הכחישה את הדיווחים.
בשנת 2017 מדינות ערב המתונות, ובהן ערב הסעודית ומצרים, הטילו חרם על קטאר וניתקו את יחסיהן איתה, אשר חודשו בהמשך רק בשנת 2021.
החרם היווה נקודת שפל ביחסים של קטאר עם מדינות ערב, כל זאת על רקע טענות בדבר מעורבותה של קטאר בענייניהן הפנימיים של מדינות זרות, קשריה עם ארגונים וגופים המסווגים כארגוני טרור על ידי מדינות ערב, יחסיה עם איראן, ועוד.
מדיניות החוץ של קטאר
קטאר משמרת מערך מגוון של קשרים מדיניים, יחסים דיפלומטיים ובריתות עם ישויות פוליטיות שונות, אשר לעיתים מצויות ביריבות אחת עם השניה.
היבט זה אשר מאפיין במידה רבה את מדיניות החוץ הקטארית מציב את האמירות בעמדת מפתח בתור מתווכת בסכסוכים אזוריים בין צדדים מתחרים.
בהקשר זה, על אף מאפייניה הערביים של קטאר ומיקומה בסמוך למדינות ערב במפרץ הפרסי, האמירות מקיימת מזה שנים קשרים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, אשר עומדת בראש הציר השיעי.
קשרים אלו נמשכו אף בזמנים שהתאפיינו בהסלמה ביחסים בין איראן לשכנותיה הערביות ובראשן ערב הסעודית והיוו מקור נוסף של מתיחות כלפי קטאר מצד מדינות המפרץ.
מעבר לכך, האמירות מקיימת מזה שנים קשרים עם ארגונים אסלאמיים אשר בחלקם מסווגים כארגוני טרור, ובהם תנועת האחים המוסלמים המצרית וארגון חמאס הפלסטיני.
בהקשר זה, קטאר מארחת לעיתים בכירי חמאס והאחים המוסלמים בשטחה, ובה אף התגורר למשך מס' שנים איש הדת המצרי הידוע יוסוף אל-קרדאווי.
החל מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל, קטאר מתווכת בין ישראל לחמאס במגעים להפסקת אש, אשר אף הביאו למס' רגיעות והסכמות באשר לשחרור חטופים ישראלים כנגד אסירים פלסטינים הכלואים בישראל.
על אף האמור, היחס מצד ישראל כלפי קטאר הינו מורכב ומתנהל על רקע של חשדנות. כל זאת, כאשר לצד תפקידה הדומיננטי במשא ומתן בין ישראל לחמאס, כלפי קטאר הועלו האשמות כדוגמת סיוע ומימון לחמאס, אשר הוכחשו על ידה.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
