הסכם הגרעין
קרדיט: Matteo Benegiamo / Shutterstock.com
בחודש יולי 2015 המעצמות והרפובליקה האסלאמית של איראן התקשרו בהסכם הגרעין אשר נועד להסדיר את תוכנית הגרעין האיראנית ולהגבילה למטרות אזרחיות בשנים הראשונות שלאחר החתימה על ההסכם. בהתאם לכך הוטלו על איראן מגבלות הנוגעות להעשרת אורניום בדרגה גבוהה לצד הפחתת מאגרי האורניום המועשר בדרגה נמוכה שהיו ברשותה.
מלבד התמקדות במאגרי האורניום, איראן התחייבה במסגרת הסכם הגרעין לצמצם את מרבית הצנטריפוגות אותם הפעילה במתקני הגרעין ברחבי איראן למשך תקופה של 15 שנים.
התחייבויות אלו לוו במקביל לקביעת מגבלות על דרגות העשרת אורניום לאורך אותה תקופה, והתחייבות של הרפובליקה האסלאמית שלא לבנות מתקני העשרה וכורי מים כבדים במשך עשור וחצי, בצעד אשר נועד למנוע את פריצתה של איראן לפצצה גרעינית באמצעות שימוש בפלוטוניום.
תפקידה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)
הסכם הגרעין הסדיר את הפיקוח מטעם סבא"א על מתקני הגרעין באיראן על מנת לוודא כי הרפובליקה האסלאמית מקיימת את התחייבויותיה בהתאם להסכם. במסגרת זאת איראן נדרשה לספק לסבא"א גישה למתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, ולמסור לסוכנות מידע אשר יידרש על מנת לאשר כי האורניום שיועשר על ידי איראן ישמש למטרות אזרחיות. בנוסף, לסבא"א ניתנה הסמכות לבצע פעולות חקירה כנגד אתרים חשודים.
הסרת הסנקציות במסגרת הסכם הגרעין
בתמורה לקיום התחייבויותיה ההסכם הסדיר את הסרת הסנקציות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית. כפועל יוצא מכך ניתנה לאיראן הגישה למערכת הסחר הפיננסי הבינלאומית סוויפט וכן הותר לאיראן למכור נפרט למדינות זרות.
בנוסף לכך הוסרו סנקציות אשר הוטלו קודם לכן על בכירים איראנים, ובהם קאסם סולימאני, אשר חוסל בתקיפה אמריקאית בעיראק כמה שנים לאחר מכן.
ביום בתחילת שנת 2016 קבעה סבא"א שאיראן קיימה את ההתחייבויותיה בהסכם הגרעין, ובעקבות כך ארה"ב והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות.
משמעויות הסכם הגרעין
מומחים ביטחוניים רבים ביקרו את ההסכם וקבעו כי ההסדרים שהושגו במסגרתו למעשה מכשירים את דרכה של איראן לפיתוח של יכולות רעיוניות למטרות צבאיות, ולהפיכתה של הרפובליקה האסלאמית למדינת סף גרעינית. ביקורת נוספת שהועלתה הביעה חשש מפני מרוץ חימוש גרעיני אשר על פי ההערכות היה צפוי להיפתח בקרב מדינות המזרח התיכון, ובכלל זאת על ידי ערב הסעודית, מדינת המפרץ הפרסי עמה איראן מצויה בסכסוך, טורקיה ועוד.
החתירה של מדינות נוספות במרחב המזרח תיכוני לפיתוח תוכנית גרעינית נועדה בהתאם להערכות ליצור מאזן אימה מול הרפובליקה האסלאמית. הנחה זו מתבססת על ההערכה לפיה איראן בעלת תוכנית גרעין צבאית תפעל ביתר שאת לייצא את המהפכה האסלאמית ותנקוט מדיניות אגרסיבית יותר כלפי מדינות האזור, ובכלל זאת כלפי מדינות המפרץ הערביות.
לצד החשש מפני התגבשותו של פרויקט הגרעין האיראני לכדי מפעל צבאי ונשק אסטרטגי בידיהן של המולות ברפובליקה האסלאמית, הסרת הסנקציות מאיראן ושלוחותיה במזרח התיכון בחסות הסכם הגרעין שחררה כספים איראניים בשווי של מיליארדי דולרים שהוקפאו והוחזקו בידי מעצמות המערב.
כספים כאמור אשר הועברו בחזרה לאיראן, שימשו בהתאם לדיווחים זרים למימון ארגוני טרור ומיליציות הנתמכות על ידי איראן ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זאת חיזבאללה בלבנון, המיליציה החות'ית בתימן והמיליציות הנתמכות על ידי הרפובליקה האסלאמית בעיראק השסועה.
פיתוח נשק גרעיני בצל הסכם הגרעין
סוכנויות מודיעין עמלו באשר לניסיון לנתח ולהציג לממשלותיהם את ההיתכנות באשר למסוגלותה של הרפובליקה האסלאמית לפתח נשק גרעיני בהינתן המגבלות אשר הוטלו על איראן במסגרת הסכם הגרעין. מצד אחד עמדה ההנחה כי הסכם הגרעין יכול למנוע מאיראן את הפריצה לפצצה גרעינית במשך זמן בלתי מבוטל, בעקבות הביקורת שתתבצע על מתקני הגרעין של איראן מצד סבא"א.
הנחה זו התחזקה על רקע העובדה כי מלאי האורניום המועשר שהוצהר על ידי הרפובליקה האסלאמית תואם את הכמויות שהיו נתונות בידי איראן בפועל. כך למעשה, הפיקוח על הכור בא-אראק והוצאת האורניום שהועשר לדרגה בינונית מידיה של איראן נועדו לטפל בנכסים העיקריים שהיו בידי איראן ותוכנית הגרעין האיראנית, אשר היו יכולים לקדם אותה לפיתוח פצצות גרעיניות.
עם זאת, היה קיים חשש מפני קיומם של מתקני גרעין אשר לא הוצהרו על ידי הרפובליקה האסלאמית, סיטואציה אשר היתה עשויה להשפיע על יכולתן של המעצמות וסבא"א לפחר איראן ולוודא כי פרויקט הגרעין האיראני מיוע למטרות אזרחיות בלבד.
דברים אלו מקבלים דגש בין היתר בעקבות גילויי עבר שבהם איראן הסתירה לא פעם מפני המעצמות וסבא"א מתקני גרעין שלא הוצהרו על ידה, כדוגמת מתקן העשרת האורניום בפורדו, ותחת ההנחה כי במדינה בסדר הגודל של הרפובליקה האסלאמית קיימות מגבלות אפשריות באשר לחשיפתם של מתקני גרעין.
פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין
בחודש מאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ על פרישתה של המעצמה האמריקאית מהסכם הגרעין. בנאום שנשא באותו היום נימק טראמפ את ההחלטה בכך שהסכם הגרעין אינו מונע מאיראן מלהשיג נשק גרעיני.
בהתאם לדבריו של טראמפ, ההסכם מאפשר לאיראן להעשיר אורניום ולהגיע קרוב יותר לנשק גרעיני, ומאיים להתחיל מרוץ חימוש גרעיני ברחבי המזרח התיכון. בדבריו התייחס נשיא ארה"ב לשעבר לחשיפת ארכיון הגרעין האיראני, אותו הציג ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו כמה ימים קודם לכן, וזאת בהמשך למבצע של המודיעין הישראלי שבוצע על אדמת איראן, במסגרתו הועברו מסמכים מסווגים איראניים הנוגעים לתוכנית הגרעין האיראנית לידיה של ישראל.
כישלון המו"מ להחייאת הסכם הגרעין על רקע חקירות סבא"א
בהמשך לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין, השמיע הרפובליקה האסלאמית איומים בדבר כוונתה לחזור ולהעשיר אורניום ברמה של עד 90%. בנוסף, העלתה איראן את האפשרות כי תפרוש מהאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני.
לצד זאת, פתחה איראן בנתיב דיפלומטי, במסגרתו הציבה הרפובליקה האסלאמית תנאים שונים לחזרתה לשיחות הגרעין מול המעצמות. במסגרת זאת, בנאום שנשא האייתולה עלי ח'מינאי כמה ימים לאחר פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין העלה המנהיג העליון מס' דרישות סף למדינות אירופה, ובהן התחייבותה של אירופה לכך שהשיחות בין הצדדים לא יעסקו בפרויקט הטילים האיראני ובפעילותה ברחבי המזרח התיכון. בנוסף, לאחר זכייתו של הנשיא האמריקאי המכהן ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות חזרה ארה"ב לשולחן המו"מ לחידוש הסכם הגרעין מול איראן.
על פי הדיווחים וההצהרות בתקשורת הצדדים הגיעו לנוסח מוסכם להסכם הגרעין החדש, כאשר בשלב מסוים נדמה היה כי החתימה על ההסכם עתידה להתרחש בסופו של דבר, וזאת על אף התנגדותה של ישראל. עם זאת, הדרישה האיראנית להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקאי, וכן הדרישה לסגירת חקירותיה של סבא"א באשר לעקבות אורניום שנמצאו במס' אתרי גרעין באיראן עיכבו את החתימה ובסופו של דבר הכשילו את השיחות, לאחר שלא הושגו הסכמות בין הצדדים באשר לאותן הסוגיות.
דיווח של סבא"א על היעדר שיתוף פעולה מצד איראן מוביל למתיחות בשיחות על הסכם הגרעין
דוחות של סבא"א אשר פורסמו במהלך השיחות בין הרפובליקה האסלאמית והמעצמות הוסיפו למתיחות בין הצדדים ובסופו של דבר עמדו במוקד המחלוקות אשר הובילו לניתוק השיחות לצרכי חתימה על הסכם גרעין חדש.
בדוח הראשון שפורסם נקבע על ידי סבא"א שאיראן לא המציאה הסברים מספקים באשר לקיומם של אתרי הגרעין עליהם לא הכריזה איראן, המהווים הפרה של האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני על ידי איראן, כמו גם הפרה של ההסכמים אשר הסדירו את פיקוחה של סבא"א על אתרי הגרעין. בנוסף, בדוח אחר של סבא"א נקבע כי איראן הצליחה לייצר אורניום מועשר בהיקף ובדרגה אשר ייתכן ומספיקה לצורך פיתוחה של פצצה גרעינית אחת.
על רקע אותן ההתפתחויות וסירובה של איראן לשתף פעולה עם סבא"א ודרישותיהן של המעצמות, מומחים החלו להטיל ספק באשר לאמינותה של איראן וכוונותיה האמיתיות. במסגרת זאת, החלו לעלות השערות אם פניה של איראן להסדרה מחודשת של תוכנית הגרעין האיראנית או לחלופין אם המו"מ עם המעצמות על הסכם הגרעין סיפק לאיראן הזדמנות לשם המשך פיתוח פרויקט הגרעין ונקיטה בצעד נוסף בדרך להפיכתה למדינת סף גרעינית.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
