הסכם הגרעין

צילום: Matteo Benegiamo / Shutterstock.com

הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA), הינו הסכם גרעין אשר נכרת בין איראן לבין חמשת החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם וגרמניה בשנית 2015.

הסכם הגרעין הסדיר בשעתו היבטים שונים בפרויקט הגרעין האיראני, והטיל על איראן מגבלות שונות בכל הנוגע להעשרה של אורניום, הפעלה של צנטריפוגות, ועוד, לתקופה מוגבלת של זמן.

המגבלות אשר הוסדרו במסגרת ההסכם נעשו מתוך מטרה למנוע מאיראן לחתור לעבר פצצה גרעינית, על רקע החשש כי תוכנית הגרעין של איראן מיועדת לצרכים צבאיים, להבדיל מהצהרותיה של הרפובליקה האסלאמית.

בשנת 2018 ארה"ב פרשה מהסכם הגרעין תחת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ על רקע החשש מכך שההסכם אינו יצליח למנוע מאיראן לחתור לעבר פצצה גרעינית, ומפני ההשלכות השליליות העשויות לנבוע כתוצאה מכך.

בחודש יולי 2015 ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה התקשרו עם הרפובליקה האסלאמית של איראן בהסכם הגרעין אשר נועד להסדיר את תוכנית הגרעין האיראנית ולהגבילה למטרות אזרחיות לתקופה מוגבלת של זמן.

הסכם הגרעין הסדיר מגבלות שונות אשר נגעו לפרויקט הגרעין האיראני, ובהן תנאים באשר להעשרה של אורניום, וטיפול במאגרים של אורניום מועשר אשר היו בידי איראן.

בנוסף, איראן התחייבה במסגרת הסכם הגרעין לצמצם את הצנטריפוגות אשר הופעלו על ידה במתקני הגרעין ברחבי המדינה למשך תקופה של 15 שנים.

התחייבויות אלו לוו במקביל למגבלות אשר הוטלו על הרפובליקה האסלאמית באשר לבנייה של מתקני העשרה וכורי מים כבדים למשך עשור וחצי, בצעד אשר נועד למנוע בין היתר את פריצתה של איראן לפצצה גרעינית באמצעות שימוש בפלוטוניום.

עלי חמינאי
צילום: Attila JANDI / Shutterstock.com

הסכם הגרעין והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)

הסכם הגרעין עיגן במסגרתו היבטים אשר נגעו לפיקוח אחר פרויקט הגרעין האיראני על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).

סוגיה זו היתה בעלת חשיבות בלתי מבוטלת בהינתן שהיוותה הסדרה מרכזית במטרה לוודא כי הרפובליקה האסלאמית מקיימת את התחייבויותיה בהתאם להסכם ואינה מבצעת פעולות בניגוד לו, ובכלל זאת מנסה לפרוץ לעבר פצצה גרעינית.

במסגרת זאת, איראן נדרשה לאפשר לסבא"א גישה למתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, ולמסור לסוכנות מידע אשר יידרש על מנת לוודא שהאורניום אשר יועשר על ידי איראן ישמש למטרות אזרחיות. בנוסף, לסבא"א ניתנה הסמכות לבצע פעולות חקירה כנגד אתרים חשודים.

סבא"א
צילום: Millenius / Shutterstock.com

הסרת הסנקציות במסגרת הסכם הגרעין

בשנים שלפני הסכם הגרעין וכמענה לפרויקט הגרעין האיראני, מעצמות כדוגמת ארה"ב ומדינות באיחוד האירופי הטילו על איראן סנקציות, אשר כללו בין היתר מגבלות על המגזר הפיננסי ותעשיית האנרגיה האיראנית, אשר הכבידו על כלכלת איראן.

הסנקציות היוו במידה רבה אלטרנטיבה עדיפה עבור המעצמות למתקפה צבאית על מתקני הגרעין האיראניים. ההיעזרות בסנקציות והחלופה הצבאית היוו סוגיות אשר נידונה לא אחת בין ישראל לבעלות בריתה, ובכלל זאת החשיבות של אופציה צבאית אמינה אשר תייצר לחץ ממשי על איראן להיכנס למגעים אשר יוודאו כי פניה אינן לפרויקט גרעין צבאי.

הסכם הגרעין הסדיר את ההסרה של הסנקציות אשר הוטלו על הרפובליקה האסלאמית כנגד קיום התחייבויותיה בהסכם. כפועל יוצא מכך, ניתנה לאיראן גישה מחדש למערכת הסחר הפיננסי הבינלאומית (סוויפט) והותר לאיראן למכור נפט למדינות זרות.

בנוסף לכך הוסרו סנקציות אשר הוטלו קודם לכן על בכירים איראנים ובהם מפקד כוח קודס לשעבר קאסם סולימאני, אשר חוסל לבסוף בתקיפה אמריקאית בעיראק כמה שנים לאחר מכן.

סנקציות
צילום: maradon 333 / Shutterstock.com

המשמעויות של הסכם הגרעין

הסכם הגרעין אשר נחתם בין איראן לבין המעצמות הוליד תגובות לכאן ולכאן, אשר בחלקן צידדו בהתקשרות ואילו אחרות העלו חששות מפני השלכותיו האפשריות בטווח הזמן הארוך.

במסגרת יתרונותיו של הסכם הגרעין ניתן לעמוד על התקדמותה של איראן לעבר פצצה גרעינית והיקף האורניום אשר הרפובליקה האסלאמית הצליחה להעשיר עד לאותו הזמן.

בהקשר זה, התומכים בהסכם נטו לפחות בחלקם להדגיש את הסכנה שבמצב הקיים שבו על איראן לא חלות חובות פיקוח מספיקות, כמו גם מגבלות על העשרה של אורניום, הפעלתן של צנטריפוגות, ועוד.

הסכם גרעין בשלב זה נתפס בגדר מניעה של סכנה קרובה ללא שימוש באמצעים צבאיים אשר עשויים היו לערער את המרחב האזורי, ולא נתפסו בהכרח בגדר איום אמין מצד המעצמות, ובראשן ארה"ב תחת ממשל אובמה.

ההתנגדות להסכם הגרעין התבססה בין היתר על התקופה המוגבלת בזמן (15 שנים) אשר ההסכם עיגן במסגרתו, אשר במהלכה על איראן הוטלו מגבלות שנועדו להבטיח כי פרויקט הגרעין אינו מיועד למטרות צבאיות.

המקטרגים העלו חששות באשר למה שצפוי לאחר תום התקופה ואם אין בהסכם בכדי להלבין פרויקט גרעין צבאי, אשר כל שאיראן נדרשת לעשות הינו להמתין מס' שנים עד לשלב שבו תוכל לחתור ללא מפריע לפצצה גרעינית.

ביקורת נוספת שהועלתה עניינה בחשש שהועלה מפני מרוץ חימוש גרעיני, אשר על פי ההערכות היה עשוי להיפתח במזרח התיכון, ובייחוד בהובלה של מעצמות אזוריות כדוגמת ערב הסעודית עמה איראן מצויה בסכסוך, טורקיה ועוד.

החתירה של מדינות נוספות במרחב המזרח תיכוני לפיתוח תוכנית גרעינית נועדה, בהתאם להערכות, ליצור מאזן אימה מול הרפובליקה האסלאמית. דברים כאמור הועלו בצל החשש שמא איראן בעלת תוכנית גרעין צבאית תפעל ביתר שאת לייצא את המהפכה האסלאמית ותנקוט מדיניות אגרסיבית יותר כלפי מדינות האזור, ובכלל זאת כלפי מדינות המפרץ הערביות.

לצד החשש מפני התפתחותו של פרויקט הגרעין האיראני לכדי מפעל צבאי ונשק אסטרטגי בידיהן של המולות ברפובליקה האסלאמית, הסרת הסנקציות מאיראן ושלוחותיה במזרח התיכון שחררה כספים איראניים בשווי של מיליארדי דולרים שהוקפאו והוחזקו בידי מעצמות המערב. 

כספים כאמור אשר הועברו בחזרה לאיראן, שימשו בהתאם לדיווחים זרים למימון ארגוני טרור ומיליציות הנתמכות על ידי איראן ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זאת חיזבאללה בלבנון, המיליציה החות'ית בתימן והמיליציות הנתמכות על ידי הרפובליקה האסלאמית בעיראק השסועה.

מוחמד בן סלמאן
צילום: Matias Lynch / Shutterstock.com

פיתוח נשק גרעיני בצל הסכם הגרעין

סוכנויות מודיעין עמלו על ניתוח ההיתכנות באשר למסוגלותה של הרפובליקה האסלאמית לפתח נשק גרעיני, בהינתן המגבלות אשר הוטלו על איראן במסגרת הסכם הגרעין. מצד אחד היתה ההנחה כי הסכם הגרעין יכול למנוע מאיראן את הפריצה לפצצה גרעינית במשך זמן בלתי מבוטל, בעקבות הביקורת שתתבצע על מתקני הגרעין של איראן מצד סבא"א.

הפיקוח על הכור בא-אראק, הוצאת האורניום המועשר מידיה של איראן וצמצום השימוש בצנטריפוגות נועדו לטפל בנכסים העיקריים שהיו בידי איראן ותוכנית הגרעין האיראנית, אשר היו יכולים לקדם את הרפובליקה האסלאמית לעבר פצצה גרעינית.

אולם, היה קיים חשש מפני קיומם של מתקני גרעין אשר לא הוצהרו על ידי הרפובליקה האסלאמית, סיטואציה אשר היתה עשויה להשפיע על יכולתן של המעצמות וסבא"א לפקח אחר איראן ולוודא כי פרויקט הגרעין האיראני מיועד למטרות אזרחיות בלבד.

דברים אלו מקבלים דגש בין היתר בעקבות גילויי עבר שבהם איראן הסתירה לא פעם מפני המעצמות וסבא"א מתקני גרעין שלא הוצהרו על ידה, כדוגמת מתקן העשרת האורניום בפורדו.

כל זאת תחת ההנחה כי במדינה בסדר הגודל של הרפובליקה האסלאמית קיימות מגבלות אפשריות באשר לפיקוח ובקרה אחר פעילות גרעינית, ועליה בהיתכנות להסתרה של מתקני גרעין על ידי איראן.

פרויקט הגרעין האיראני
צילום: Tomasz Makowski / Shutterstock.com

הפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין

בחודש מאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פרישתה של המעצמה האמריקאית מהסכם הגרעין. בנאום שנשא באותו היום נימק טראמפ את ההחלטה בכך שהסכם הגרעין אינו מונע מאיראן מלהשיג נשק גרעיני.

לדברי טראמפ, ההסכם מאפשר לאיראן להעשיר אורניום ולהגיע קרוב יותר לנשק גרעיני, ומאיים להתחיל מרוץ חימוש גרעיני ברחבי המזרח התיכון.

בדבריו התייחס נשיא ארה"ב לחשיפת ארכיון הגרעין האיראני, אותו הציג ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו כמה ימים קודם לכן. כל זאת, בהמשך למבצע של המודיעין הישראלי על אדמת איראן, במסגרתו הועברו מסמכים מסווגים איראניים אשר נוגעים לתוכנית הגרעין האיראנית לידיה של ישראל.

טראמפ
צילום: Christopher Halloran / Shutterstock.com

כישלון המו"מ להחייאת הסכם הגרעין על רקע חקירות סבא"א

בהמשך לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין, הרפובליקה האסלאמית השמיעה איומים בדבר כוונתה לחזור ולהעשיר אורניום ברמה של עד 90%. בנוסף, העלתה איראן את האפשרות כי תפרוש מהאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני.

לצד זאת, הרפובליקה האסלאמית החלה לנקוב בתנאים שונים לחזרתה לשיחות הגרעין מול המעצמות. במסגרת זאת, בנאום שנשא האייתולה עלי ח'מינאי כמה ימים לאחר פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין העלה המנהיג העליון מס' דרישות סף למדינות אירופה. בהן, התחייבותן לכך שהשיחות בין הצדדים לא יעסקו בפרויקט הטילים האיראני ובפעילותה ברחבי המזרח התיכון.

לבסוף, הדרישה האיראנית להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקאי, וכן הדרישה לסגירת חקירותיה של סבא"א באשר לעקבות אורניום שנמצאו במס' אתרי גרעין באיראן עיכבו את החתימה ובסופו של דבר הכשילו את השיחות.

יחסי איראן וארה"ב
צילום: Melnikov Dmitriy / Shutterstock.com

סבא"א מדווחת על אי שיתוף פעולה מצד איראן

דוחות של סבא"א אשר פורסמו במהלך השיחות בין הרפובליקה האסלאמית והמעצמות הוסיפו למתיחות בין הצדדים ובסופו של דבר עמדו במוקד המחלוקות אשר הובילו לניתוק השיחות לצרכי חתימה על הסכם גרעין חדש.

בדוח הראשון שפורסם נקבע על ידי סבא"א שאיראן לא המציאה הסברים מספקים באשר לקיומם של אתרי הגרעין עליהם לא הכריזה איראן, המהווים הפרה של האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני על ידי איראן, כמו גם הפרה של ההסכמים אשר הסדירו את פיקוחה של סבא"א על אתרי הגרעין. 

בנוסף, בדוח אחר של סבא"א נקבע כי איראן הצליחה לייצר אורניום מועשר בהיקף ובדרגה אשר ייתכן ומספיקה לצורך פיתוחה של פצצה גרעינית אחת.

על רקע אותן ההתפתחויות וסירובה של איראן לשתף פעולה עם סבא"א ודרישותיהן של המעצמות, מומחים החלו להטיל ספק באשר לאמינותה של איראן וכוונותיה האמיתיות. 

במסגרת זאת, החלו לעלות השערות אם פניה של איראן להסדרה מחודשת של תוכנית הגרעין האיראנית או לחלופין אם המו"מ עם המעצמות על הסכם הגרעין סיפק לאיראן הזדמנות לשם המשך פיתוח פרויקט הגרעין ונקיטה בצעד נוסף בדרך להפיכתה למדינת סף גרעינית.

הסכם הגרעין
צילום: OnePixelStudio / Shutterstock.com

המגעים להסכם גרעין חדש ומבצע עם כלביא

לאחר מינויו של טראמפ לכהונה שניה בבית הלבן, ארה"ב ואיראן החלו במס' סבבים של שיחות באשר לפרויקט הגרעין האיראני, אשר נערכו בתיווכה של עומאן.

המגעים נפרסו על פני מס' חודשים, ואותם הוביל השליח האמריקאי המיוחד סטיב וויטקוף אשר לקח חלק במפגשים מול הנציגים האיראניים.

לאחר תקופה של מס' שבועות מתחילת המגעים, בחודש יוני 2025 מדינת ישראל יצאה למבצע עם כלביא, במסגרתו הותקפו מתקני הגרעין האיראניים במערכה משולבת אשר כללה שימוש בכלי טיס, מבצעים מיוחדים על אדמת איראן, מתקפות סייבר, ועוד.

במסגרת המערכה ארה"ב הצטרפה למתקפה, כאשר במבצע פטיש חצות המעצמה האמריקאית הפציצה את מרכזי ההעשרה המרכזיים של איראן בנתנז ופורדו ומתקן גרעין נוסף באיספהאן באמצעות מפציצי 2-B אשר הטילו פצצות חודרות בונקרים.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

תפריט נגישות