הסכם הגז עם לבנון

צילום: Netpixi / Shutterstock.com

הסכם הגז בין ישראל ולבנון נחתם בשנת 2022 ומסדיר את הגבולות הימיים בין שתי המדינות. המגעים התקיימו בצל המחלוקת אשר נוגעת למרבצי גז שמצויים מול החופים של לבנון וישראל, כל זאת בזמן שבכוונתה של ישראל היתה להתחיל בהפקה של גז ממאגר כריש.

ההסכם מאפשר ללבנון לאתר ולהפיק גז משדה קאנא, תוך חלוקה של ההכנסות אשר יתקבלו מגז אשר יימצא באזורים מוגדרים בשדה, ואילו ישראל ממשיכה לשמור על שדה כריש.

ההבנות בין ישראל ולבנון הולידו שיח ער בתוך ישראל באשר לוויתורים הטריטוריאליים של האחרונה במסגרת המשא ומתן והמשמעויות הכלכליות הנלוות לכך. מנגד, תומכי ההסכם הדגישו בין היתר את הביטחון אשר יושג בעזרת ההסכם במרחב הימי בין המדינות.

זה נראה שאנחנו לא מצליחים למצוא מה שחיפשת.

הסכם הגז עם לבנון נחתם בחודש אוקטובר 2022 בהמשך למגעים אשר התקיימו בין ישראל ללבנון מאז שנת 2020 בתיווך של מדינות נוספות, ובראשן ארה"ב.

הסכם הגז, אשר מכונה גם הסכם הגבול הימי או הסכם תיחום הגבולות הימיים בין ישראל ללבנון, נועד להסדיר מחלוקת טריטוריאלית בין לבנון לישראל.

במוקד המחלוקת, התביעה של שתי המדינות על שטח בגודל של כ-800 קמ"ר הממוקם מול חופיהן, המכיל משאבי גז טבעי, ובכלל זאת מאגרי הגז קאנא וכריש.

המחלוקת נוצרה בהמשך לגילוי מרבצים של גז טבעי מול חופי ישראל, עקב ההערכות לפיהן ייתכן וחלק מהמאגר מצוי בשטחה הטריטוריאלי של לבנון בהתבסס על שיטות שונות לסימון הגבולות הימיים אשר אומצו על ידי כל אחת משתי המדינות.

המשא ומתן על הסכם הגז עם לבנון והפקת הגז באסדת כריש

בשנת 2020, על רקע עיכובים בתהליך הפקת הגז באסדת כריש, לבנון טענה כי שדה הגז בשטחה של ישראל משתייך לגבולות הטריטוריאליים הכלכליים שלה. על אף שבתחילה ישראל דחתה את טענותיה של לבנון, הצדדים החלו את המו"מ על הסכם הגז, אשר נקלע למבוי סתום על רקע תביעות שונות שעלו מהצד הלבנוני.

בחודש ינואר 2022 המו"מ על הסכם הגז עם לבנון התחדש, בהמשך למינויו של עמוס הוכשטיין למתווך מהצד האמריקאי.

המגעים לוו במתיחות בין הצדדים בעקבות הפעילות אשר התקיימה באסדת כריש ופיתוח המאגר כהכנה לתחילתם של הקידוחים ומתוך מטרה לאתר מרבצי גז. בתגובה לכך חיזבאללה החל לאיים בתקיפה של האסדה במידה ותחל הפקה של גז מהמאגר, לרבות באמצעות היעזרות במל"טים.

לאחר הצעת פשרה שהועלתה על ידי המתווך האמריקאי עברו מס' טיוטות נוספות של ההסכם בין הצדדים, וביום 13.10.2022 ישראל הצהירה כי המו"מ עבר לשלב האחרון.

בהתאם לנוסח הסופי של הסכם הגז עם לבנון הוחלט כי מאגר כריש בו ממוקמת אסדת כריש יישאר בשליטה ישראלית. מנגד, שדה גז מקביל שהוקם בלבנון (שדה קאנא) יישאר בשליטה לבנונית ויתופעל על ידי חברת אנרגיה צרפתית, בתמורה לתשלום תמלוגים לישראל אשר יתקבלו בגין הפקה של גז מאזורים מוגדרים בשדה הגז.

בהמשך לכך, הסכם הגז עם לבנון נחתם ביום 27.10.2022.

תגובת חיזבאללה להסכם הגז עם לבנון

חיזבאללה הגדיר את ההסכם כניצחון גדול ללבנון, לאזרחיה ולהתנגדות, בהדגישו כי ההסכמות הושגו ללא הכרה בישראל ונורמליזציה עמה, וללא מתן ערבויות ביטחוניות לישראל.

בעקבות החתימה הורה נסראללה על סיום הכוננות המיוחדת שהוכרזה על ידי ארגון הטרור ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בלבנון בעקבות המחלוקת.

חלקות התגמולים לישראל על פי הסכם הגז עם לבנון

בהתאם להסכם הגז עם לבנון, לפני פיתוח המאגר על ידי השותפות האיטלקית-צרפתית וכתנאי לכך, ישראל והשותפות יקבלו החלטה יחדיו בדבר חלוקת התגמולים לישראל, וזאת ככל ואכן יימצא גז במאגר קאנא.

היקף התגמולים יושפע מאופן חלוקת השטחים הכלכליים בין ישראל ולבנון, בהתאם להסכמות בין המדינות, ומהיקפי הגז שיימצאו בכל שטח בשני צידי הגבול הכלכלי.

לישראל ניתנה זכות ווטו באשר לפתרון הנוגע לחלוקת התגמולים, כאשר ללא הסכמתה מאגר הגז לא יפותח.

ההשלכות הכלכליות של הסכם הגז עם לבנון

הסכם הגז משקף וויתור ישראלי על מרבית השטחים שהיו מצויים במחלוקת עם לבנון, המהווים חלק מהמים הכלכליים בסביבת הגבול בין המדינות ואשר שליטה בהם מזכה בזכויות כלכליות על הגז אשר יופק מהמאגרים.

ההסכם מעגן את זכותה של ישראל לקבלת תמלוגים כתוצאה מהפקת הגז בשדה קאנא הממוקם מעבר לקו הגבול של המים הכלכליים עליו הוסכם במסגרת המגעים. גבול כאמור המכונה 'קו 23' ומשקף שטח קטן בכ-400 קמ"ר בהשוואה לקו הגבול הקודם שהיה קיים בין המדינות עובר להסכם תיחום הגבולות הימיים.

מנגד, הסכם הגז עם לבנון מזכה את ארץ הארזים ברווחים כלכליים עליהם למעשה וויתרה ישראל, אשר יבואו לידי ביטוי באמצעות הגז אשר יופק משדה קאנא, המקביל לאסדת כריש ומצוי בשטח הלבנוני. לצד אבדן הרווח העתידי הפוטנציאלי מהגז אשר יופק (ככל ויופק) בשדה קאנא, ההסכם מבהיר ומאשר את בעלותה של ישראל על שדה כריש. בנוסף לכך, הסכם הגז עם לבנון אינו עורך שינוי בגבול היבשתי בין המדינות ובמקום זאת מסדיר את הגבול הימי הכלכלי בלבד.

על אף אבדן הרווחים העתידי של ישראל, עמדות התומכות בהסכם נוטות לתת דגש לכך שלולא החתימה על הסכם הגז על לבנון, לא ניתן היה להתחיל בתהליך הקידוח וחיפוש הגז במרחב האזורי, דבר שהיה מונע ככלל הכנסות ורווחים שמקורם בהפקה של הגז עבור שני הצדדים.

ההשלכות הביטחוניות של הסכם הגז עם לבנון והמשמעויות לאסדת כריש

הסכם הגז מותיר בידי ישראל רצועה בעומק של 5 ק"מ מקו החוף, ומשכך מאפשר למערכת הביטחון הישראלית לשמר את כוחה ואת יכולות ההגנה של ישראל בסביבה הימית. בנוסף לכך הסכם הגז עם לבנון הביא להפחתת המתיחות בין ישראל ולבנון, ובייחוד מול ארגון חיזבאללה, בכל הקשור להפקת הגז בשדה כריש באמצעות אסדת כריש.

חיזבאללה איים בפגיעה באסדת כריש במקרה שבו ישראל תחל בהפקת הגז מהמאגר שבשטחה לפני שייחתם הסכם הגז עם לבנון, אשר יסדיר את התנאים להפקת הגז במאגר קאנא הלבנוני. ההסלמה מול ארגון הטרור השיעי הגיעו לנקודת רתיחה בהמשך לשיגורם של מל"טים לכיוונה של אסדת כריש.

חזית הפעולה האסלאמית בלבנון בה חיזבאללה היה הגורם הדומיננטי, פרסמה מעת לעת הצהרות ואיומים לתקשורת בדבר פעולות אשר יינקטו במקרה שבו הצדדים לא יגיעו להסכמות. דבר זה יכול היה להשליך לרעה על יכולה של ישראל ליהנות מהרווחים הפוטנציאליים אשר עשויים להתקבל כתוצאה מהפקה של גז המצוי בשטחה, ועליו אחראית אסדת כריש.

הסכם הגז עם לבנון - יתרון או חסרון לישראל?

בהיבט הביטחוני, הסכם הגז סייע בהורדת מפלס המתיחות בין ישראל, לבנון וחיזבאללה, וייתכן ואף מנע עימות עם חיזבאללה בשעתו סביב סוגיית הגז בסביבת הגבול הימי בין ישראל ולבנון.

בנוסף, בהיבט הכלכלי הסכם הגז אפשר להתחיל את תהליך הפקת הגז ממאגר כריש באמצעות אסדת כריש, ואת הקידוחים במאגר קאנא הלבנוני על ידי השותפות הזרה, אשר מטרתם לנסות ולאתר מצבורי גז במאגר.

עוד בהקשר של היתרונות הכלכליים, במקרה של גילוי גז והפקתו ממאגר קאנא ישראל צפויה לקבל תמלוגים בשווי של עשרות מיליוני דולרים בכל שנה.

בנוסף לכך ומהצד הלבנוני, ההסכם מאפשר ללבנון להפיק רווחים כלכליים בהיקף נרחב במקרה של גילוי מצבורי גז במאגר הלבנוני, דבר אשר יכול לסייע לארץ הארזים להיחלץ מהמשבר הכלכלי בו היא שרויה בשנים האחרונות.

היבטים אלו כוללים במסגרתם משמעויות חיוביות על ישראל, על רקע ההנחה כי החמרה במשבר הכלכלי בלבנון עלולה להוביל להתחממות בגזרה הצפונית של ישראל וזאת בייחוד על רקע הקיבעון הפוליטי הקיים בלבנון.

מנגד, הסכם הגז אשר מתחם את הגבולות הימיים בין המדינות משקף וויתור משמעותי מצדה של ישראל על אזורים שהיו מצויים בשטחי המחלוקת במסגרת המשא ומתן.

צמצום גבולה הימי של ישראל כתוצאה מההסכם טומן במסגרתו השלכות כלכליות מהותיות, ומהווה בפועל אבדן של רווחים עתידיים אשר יופקו ממאגר קאנא, אשר עשויים להגיע לסדרי גודל בלתי מבוטלים.

כל זאת, בשל העברת הבעלות על המרחב הימי ללבנון ואגב כך גם את הזכאות ליהנות מהפירות אשר יופקו ממנו.

אקורד שלילי אשר עלה בהקשר האמור עניינו בעצם המניע לוויתורים, ובתפיסה על פיה איומים מצד חיזבאללה על מדינת ישראל הביאו למוכנותה של האחרונה ללכת כברת דרך לטובת הדרישות הלבנוניות, להן השלכות טריטוריאליות וכלכליות וייתכן שאף הרתעתיות.