המזרח התיכון רווי בשיתופי פעולה לצד יריבויות אשר מתבססות על מחלוקות דתיות, פערים פוליטיים ומאפיינים תרבותיים בני מאות שנים.
מדינות, תנועות וארגונים שונים לוקחים חלק בדינמיקה המורכבת והמעניינת הקיימת במרחב המזרח תיכוני.
קשרי גומלין אלו מעצבים תופעות ואירועים המתרחשים בסביבה האזורית, ואף לוקחת חלק בתהליכים בינלאומיים החורגים מעבר למזרח התיכון.
חשיבותו של האזור מהווה פועל יוצא של מאפייניו, ובכלל זאת מיקומו הגאוגרפי בין מזרח למערב והמגוון הרחב של רעיונות, אמונות, מנהגים, מסורות וערכים המתקיימים בו אשר השפעתם ותפוצתם משתרעות הרבה מעבר לגבולותיו, ועוד.
לכך מתווספים העושר הרב הקיים במרחב, אשר מקורו בין היתר במצבורי אנרגיה, כמו גם פעילותם של ערוצי תקשורת, תנועות של אנשים וקבוצות אל ומחוצה לו, פעילותם של ארגוני טרור, קבוצות פונדמנטליסטיות ותנועות דתיות, ועוד.
להלן מדריך למתחיל אשר נועד לעמוד על מס' היבטים מרכזיים אשר מאפיינים את המזרח התיכון.
המדריך מתמקד במדינות, תנועות וארגונים דומיננטיים במרחב המזרח תיכוני והצירים הבולטים אשר פועלים באזור.
בכלל זאת, המדריך מספק ניתוח תמציתי של מערך הבריתות, קשרי הגומלין והזיקות המתקיימות בין שחקנים בולטים באזור, לצד מתן פרטים באשר למערך האמונות, המטרות והמניעים המזוהים עמם.
הציר הסוני המתון
הציר הסוני המתון מאגד מדינות ערביות המזוהות עם האסלאם הסוני, בהן מדינות המפרץ ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, וכן מצרים וירדן הסמוכות לגבולה הדרומי והמזרחי של מדינת ישראל.
על אף ההבדלים הקיימים ביניהן אשר מתבטאים במיקומן הגאוגרפי, הרכבן הדמוגרפי, מאפיינים דתיים וכן היסטוריה ומורשת ייחודית המזוהות עם כל אחת מהן, מדינות אלו חולקות לרוב תפיסת עולם פרגמטית ונטייה לקדם מדיניות חוץ מתונה יחסית.
ברמה ההיסטורית, מדינות הציר הסוני המתון מנהלות מאבקים ומצויות ביריבות עם מדינות וארגונים המשתייכים לחלק מהצירים האחרים המתקיימים במרחב המזרח תיכוני.
התנהלות שכזו מתבססת בחלקה על פערי זהות והשקפות עולם, אינטרסים גאו-אסטרטגיים שונים, השאיפה לשמר יציבות פנימית, ומתיחות בכל הנוגע למטרות ויעדים, אשר לעיתים אינם מצויים בהלימה אחד עם השני.
מדינות ערב אשר משתייכות לציר הסוני חתומות על הסכמי שלום עם ישראל. כך עשו מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, כאשר ערב הסעודית מצויה במגעים מתקדמים לנורמליזציה עם ירושלים אשר נעצרו בהמשך לטבח שבוצע ביישובי הדרום ביום 7 באוקטובר 2023 ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל.
מצרים וערב הסעודית נתפסות באופן מסורתי כמנהיגות העולם הערבי, והשפעתן האזורית הינה בלתי ניתנת לביטול.
לאחר הקמתה של מדינת ישראל, מצרים היתה מעורבת בהובלתם של יוזמות אזוריות כנגדה, ולקחה חלק מהותי במאמץ המלחמתי של העולם הערבי מול ישראל.
מנגד, מצרים גם היתה המדינה הערבית הראשונה אשר התקשרה עם ישראל בהסכם שלום היסטורי בשנת 1979.
ערב הסעודית מצדה משלבת בין מאפיינים מודרניים לבין מורשת סלאפית אולטרה שמרנית אשר הולכת אלפי שנים אחורה בזמן.
הממלכה הסעודית מציגה שאיפה לפיתוח כלכלה מתקדמת ומודרנית וייצור אפיקי השקעה והכנסה רב גוניים, לצד עמידה בקדמת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים. דוגמא לכך באה לידי ביטוי בחזון 2030 של הנסיך הסעודי יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
ערב הסעודית חותרת לעבר מטרות אלו בין היתר בעזרת השימוש ברווחים הכספיים והתגמולים אשר מתקבלים בעקבות מצבורי האנרגיה הרחבים הקיימים בשטחיה.
לצד האמור, ערב הסעודית מחזיקה בזהות דתית דומיננטית המהווה פועל יוצא של הברית ההיסטורית הקיימת בין בית סעוד אשר שולט בממלכה לבין בית עבד אל-והאב המזוהה עם מוסדותיה הדתיים.
בנוסף, הממלכה הסעודית ידועה כשומרת על שני המקודמות הקדושים לאסלאם – מסגד הכעבה במכה וקברו של נביא האסלאם מוחמד באל-מדינה.
היבטים אלו מציבים את ערב הסעודית בראש הנהגת העולם המוסלמי לצד מקומה הבכיר בקרב מדינות ערב.
מצרים היתה מעורבת בעשרות השנים האחרונות בהובלתם של תהליכים אזוריים מהותיים, כדוגמת המאמץ המלחמתי של העולם הערבי אל מול ישראל מחד וההתקשרות עם ישראל בהסכם שלום היסטורי מאידך.
הסכם השלום אשר נחתם בין מנהיגי מצרים וישראל בשנת 1979 מציב את מצרים כמדינה הערבית הראשונה אשר החלה לקיים יחסים דיפלומטיים רשמיים ומלאים עם ישראל.
ערב הסעודית מצדה משלבת בין מאפיינים מודרניים לבין מורשת אסלאמית אשר הולכת אלפי שנים אחורה בזמן.
הממלכה הסעודית מזוהה עם השאיפה לפיתוח כלכלה רב-גונית וכן ייצור אפיקי השקעה והכנסה, לצד עמידה בקדמת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים במסגרת חזון 2030 של הנסיך הסעודי יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
ערב הסעודית חותרת לעבר מטרות אלו בעזרת השימוש ברווחים הכספיים והתגמולים המתקבלים בעקבות מצבורי האנרגיה הרחבים הקיימים במסגרתה.
לצד האמור לערב הסעודית זהות דתית דומיננטית המהווה פועל יוצא של הברית הקיימת בין בית סעוד השולט בממלכה לבין בית עבד אל-והאב המזוהה עם מוסדותיה הדתיים.
בנוסף לכך הממלכה הסעודית ידועה כשומרת על שני המקודמות הקדושים לאסלאם – מסגד הכעבה במכה וקברו של נביא האסלאם מוחמד באל-מדינה.
היבטים אלו מציבים את ערב הסעודית בראש הנהגת העולם המוסלמי לצד מקומה הבכיר בקרב מדינות ערב.
הציר השיעי
בראש הציר השיעי (המכונה גם הסהר השיעי), בולטת נוכחותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, אשר מובילה אג'נדה נצית בהשוואה לפעילותן של מדינות ערב המתונות, ובשיתוף פעולה עם מדינות, תנועות וארגונים נוספים אשר פועלים במרחב האזורי.
במסגרת השחקנים המשתייכים לציר השיעי ניתן למנות את ארגון הטרור חיזבאללה אשר פועל בלבנון, מיליציות שיעיות בעיראק אשר המאוגדות תחת כוחות המוביליזציה העממית, אנסאר אללה (החות'ים) אשר שולטת בשטחים רחבים בתימן, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אשר דומיננטי בייחוד ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ועוד.
בנוסף, כוח קודס המשתייך למשמרות המהפכה האסלאמית של איראן פועל על מנת לייצר שיתופי פעולה ולחזק את מערך הבריתות של הציר השיעי מחוץ לאיראן, בין היתר באמצעות אספקה של מימון, אמל"ח והדרכה לישויות שיעיות המקדמות את האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית.
בהיבט הדתי-תאולוגי, הציר השיעי מתבסס במרביתו על עקרונות השיעה התריסרית (השיעה האימאמית) באסלאם, אשר מקודמים על ידי איראן ומהווים בסיס מרכזי לזהותה של הרפובליקה האסלאמית והמניעים המכווינים את ניסיונותיה לייצא את המהפכה האסלאמית.
בהקשר זה, תנועות וארגונים רבים בעלי אוריינטציה דתית עמם איראן מקיימת קשרים ומשויכים לציר השיעי מזוהים גם עם תפיסת העולם השיעית הנתמכת על ידי הרפובליקה האסלאמית.
במסגרת תפיסות אלו ניתן למנות את עקרון שלטון חכם ההלכה (ולאית אל-פקיה) ומעמדו של המנהיג העליון, לצד הכרה בלגיטימציה השלטונית של העולמא (חכמי הדת).
מקורן של השקפות אלו בהיסטוריה השיעית והן קיבלו ביטוי קונקרטי וממשי לאחר המהפכה האסלאמית שהתרחשה באיראן בשנת 1979, במסגרתה עלה לשלטון האייתולה רוחאללה חומייני.
לצד זאת ישנם יוצאים מן הכלל, כאשר גורמים שונים בציר השיעי מאמצים תפיסות עולם שונות. כך למשל ארגון הג'יהאד האסלאמי אשר ככלל משתייך לאסלאם הסוני וכן אנסאר אללה המזוהים עם הפלג הזיידי באסלאם השיעי.
סדר יומן של איראן ובעלות בריתה ניחן בהיבטים מהפכניים ואידאולוגיים. חברות הציר השיעי נוהגות לפעול כנגד משטרים במדינות ערב באמצעות התנגדות וטרור.
חלקן גם מסייעות בהפצה של השיעה האימאמית ברחבי המזרח התיכון, אגב חיזוק כוחה ואחיזתה של איראן באזורים נוספים מחוץ לגבולותיה, לצד ייצוא עקרונות המהפכה האסלאמית.
על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, הדחתו של משטר אל-אסד והיחלשותו של חיזבאללה בעקבות העימותים הצבאיים מול ישראל, הפרוקסיז המייצגים את האינטרסים של איראן במרחב האזורי נחלשו לאחרונה ואיראן בעצמה מעמיקה יותר ויותר את קשריה הדיפלומטיים עם מדינות הציר הסוני המתון.
במסגרת תפיסות אלו ניתן למנות את עקרון שלטון חכם ההלכה (ולאית אל-פקיה) והמנהיג העליון, המכירים בלגיטימציה השלטונית של העולמא (חכמי הדת).
מקורן של השקפות אלו הינו בהיסטוריה השיעית, והן קיבלו ביטוי קונקרטי וממשי לאחר המהפכה האסלאמית שהתרחשה באיראן בשנת 1979, במהלכה עלה לשלטון האייתולה רוחאללה חומייני.
סדר יומן של איראן ובעלות בריתה ניחן בהיבטים מהפכניים ואידאולוגיים. במסגרת זאת חברות הציר השיעי פועלות על מנת להפיץ את עיקרי האמונה השיעית ברחבי המזרח התיכון, אגב חיזוק כוחה ואחיזתה של איראן באזורים נוספים מחוץ לגבולותיה, לצד ייצוא עקרונות המהפכה האסלאמית.
על רקע מלחמת האזרחים בסוריה והיחלשותו של המשטר הסורי, הכוחות הדומיננטיים והחזקים הפועלים כיום במסגרת הציר השיעי הינן איראן וכן ארגון הטרור חיזבאללה.
בהקשר זה, כוח קודס המשתייך למשמרות המהפכה האסלאמית של איראן וחיזבאללה פועלים על מנת ליצור שיתופי פעולה ולחזק את מערך הבריתות של הציר השיעי בעולם, לצד אספקה של מימון, תחמושת והדרכה לארגונים שיעים המקדמים את תפיסת העולם של הציר השיעי.
הציר האסלאמי
הציר האסלאמי מהווה שם כולל למערך של מדינות וארגונים המאמצים ומקדמים את עקרונות האסלאמיזם הסוני, אשר מתבטאים בתפיסה פוליטית של האסלאם והתלכדות רעיונית בין דת למדינה.
מקורן המודרני של השקפות אלו הינו בתנועת האחים המוסלמים הידועה, אשר נוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי חסן אל-בנא.
מטרתם של האחים המוסלמים היתה להחיות את עקרונות האמונה האסלאמית הסונית בהמשך לעשורים שבהם חוותה האומה המוסלמית דעיכה בכוחה ונשלטה על ידי מעצמות זרות.
על רקע האמור התנועה פיתחה משנה אינטלקטואלית ורעיונית ענפה אשר עלתה בקנה אחד עם תפיסת עולמה, והופצה ברחבי העולם המוסלמי על ידי אנשיה, ובכלל זאת במדינות ערב ובקרב קהילות המהגרים המוסלמים באירופה ובארה"ב.
פרסומים בעבר מטעם גורמים המזוהים עם התנועה, כמו גם דוחות רשמיים מקשרים את האחים המוסלמים עם השאיפה לקדם את עקרונות החוק המוסלמי הידוע בשם 'השריעה' ושלטון הלכה במדינות מוסלמיות ואף מחוץ להן, אגב התאמת פעילותה של התנועה ואנשיה לנסיבות השוררות בכל מדינה ומדינה.
אנשי התנועה מייחסים חשיבות רבה לדעוה (תעמולה דתית) לצד דחייה של אלימות וטרור, ופועלים להפצת עקרונות האסלאם בקרב האוכלוסייה המוסלמית באמצעים שונים, ובכלל זאת בדרשות במסגדים, באמצעות כלי תקשורת של התנועה ובמסגרת פעילויות רווחה ומפגשים קהילתיים.
כיום האחים המוסלמים מהווים תנועה אינטלקטואלית שרעיונותיה נוכחים בקרב קהילות מוסלמיות, לצד פעילותה כרשת מבוזרת של אינדיבידואלים, ארגונים ומפלגות במדינות רבות בעולם, אשר חלקם קשורים אחד אל השני במישרין או בעקיפין, ואחרים חולקים היבטים משותפים בתפיסת עולם, אמונה, טקטיקה, ועוד.
מלבד האחים המוסלמים הציר האסלאמי כולל מדינות ומשטרים אשר מזוהים עם חלק מהרעיונות של התנועה. במרכזם, טורקיה תחת שלטונו של הנשיא המכהן רג'יפ טאיפ ארדואן וכן קטאר, אמירות קטנה הממוקמת באזור המפרץ הפרסי וחולקת גבול עם ערב הסעודית.
מדינות אלו מקיימות זיקות וקשרים עם גופים ואישים אשר חולקים אמונה דומה, ושמן התקשר לא אחת ליוזמות, פעילויות ופרויקטים שמטרתם להפיץ את האסלאם הפוליטי מחוץ לגבולותיהן.
טורקיה חווה בשנים האחרונות הדתה פנימית וחיזוק הקשר בין המדינה לאסלאם. אלו באים לידי ביטוי ברפורמות של ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בטורקיה, בזמנים שלאחר עלייתו הפוליטית של המנהיג הטורקי, אשר כבש את הבכורה עם הבחירה בו לראשות הממשלה בשנת 2002.
רפורמות אלו כללו אסלאמיזציה של המדינה הטורקית, אשר התאפיינה עד לאותה העת עם בתפיסות חילוניות ופרו-מערביות שזוהו עם מנהיגה ההיסטורי של טורקיה המודרנית, מוסטפא כמאל אטאטורק.
באשר לקטאר, האמירות המפרצית מזוהה עם רשת התקשורת אל-ג'זירה אשר פועלת משטחה ומבקרת לעיתים את מדינות הציר הסוני המתון, ובכללן מצרים וערב הסעודית, ואף נותנת במה תקשורתית לארגונים אסלאמיים כדוגמת חמאס.
בנוסף, קטאר נהגה לספק סיוע כספי ומימון תנועות וארגונים אסלאמיים כדוגמת האחים המוסלמים וחמאס, וכן נוהגת לארח גורמים בולטים המשתייכים לאותם ארגונים או שמזוהים עמם.
מלבד האחים המוסלמים הציר האסלאמי כולל מדינות ומשטרים אשר מזוהים עם התנועה ורעיונותיה, ובמרכזן טורקיה תחת שלטונו של הנשיא המכהן רג'יפ טאיפ ארדואן וכן קטאר, אמירות קטנה הממוקמת באזור המפרץ הפרסי וחולקת גבול עם ערב הסעודית.
מדינות אלו מתאפיינות בקידום השקפות אסלאמיות במסגרת גבולותיהן ומחוצה להן, לצד קיום קשרים ובריתות עם ארגונים אסלאמיים הפועלים במרחב.
מדיניות זו מוצאת את ביטויה ברפורמות ובשינויים שאותם הובילו ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בטורקיה מאז נבחר המנהיג הטורקי לראשות הממשלה בשנת 2002.
רפורמות כאמור כללו אסלאמיזציה של המדינה הטורקית, אשר התאפיינה עד לאותה העת עם בתפיסות חילוניות ופרו-מערביות שזוהו עם מנהיגה המפורסם מוסטפא כמאל אטאטורק.
באשר לקטאר, האמירות המפרצית ידועה בהפעלת רשת התקשורת אל-ג'זירה המקדמת אג'נדה אסלאמית ונוטה לבקר את מדינות הציר הסוני המתון, ובכללן מצרים וערב הסעודית.
לצד האמור קטאר מספקת מימון ומקיימת לצד טורקיה קשרים עם תנועות וארגונים אסלאמיים כדוגמת האחים המוסלמים וחמאס, וכן נוהגת לארח גורמים בולטים המשתייכים לאותם ארגונים או שמזוהים עמם.
הזיקות והקשרים בין הצירים
ההבדלים במאפיינים, במניעים ובמטרות של הצירים השונים המתקיימים במזרח התיכון מביאים ליצירה של דינמיקה מעניינית ומורכבת לעיתים בין מדינות, תנועות וארגונים.
זיקות כאמור ניחנות במתיחויות אשר מאפיינות יחסים בין יריבים ומתחרים אזוריים לצד קיום שיתופי פעולה והידברות לצרכי השגת יעדים משותפים.
דינמיקה שכזו מתבססת על תפיסת הביטחון וכן מדיניות פנים וחוץ של השחקנים הדומיננטיים במזרח התיכון, ומושפעת בנוסף מנסיבות ותהליכים המתרחשים במרחב האזורי אשר משליכים על סדרי עדיפויות ואף על האמצעים בהם נעשה שימוש לצרכי מימוש יעדים אסטרטגיים וארוכי טווח.
הציר הסוני המתון VS הציר השיעי
היחסים בין מדינות וארגונים אשר משתייכים לציר הסוני המתון מחד ולציר השיעי מאידך מתאפיינים ביריבות ארוכת שנים.
היבטים אלו מתבססים על הזדהות עם תפיסות דתיות שונות ואופוזיציוניות, אשר במרכזן הסונה והשיעה, אשר מתבטאת בין היתר בהתייחסות שונה של כל צד למקורות המוסלמים ומקומם במדינה ובחיי האזרחים.
בנוסף, הפערים בין הצדדים באים לידי ביטוי בהיבטים תרבותיים ואתניים, כמו גם באינטרסים גאו-אסטרטגיים סותרים לעיתים המקודמים על ידי כל ציר.
דינמיקה כאמור באה לידי ביטוי בייחוד בקשרי הגומלין אשר קיימים בין המדינות המובילות את כל אחד משני הגושים, ערב הסעודית והרפובליקה האסלאמית של איראן.
מדינות אלו הינן יריבות מסורתיות אשר מתחרות על הנהגת העולם המוסלמי ומנהלות מאבקים אזוריים ברחבי המפרץ הפרסי והסהר הפורה, באמצעות הסתייעות בממשלות, משטרים וארגונים זרים אשר נוכחים ופועלים מחוץ לשטחיהן הטריטוריאליים.
הציר האסלאמי VS הציר הסוני המתון
גגורמים בציר האסלאמי נוטים להביע ביקורת כלפי התנהלותן הפרגמטית של מדינות כדוגמת מצרים וערב הסעודית, אשר מתאפיינת במדיניות הנוהגת להפריד בין דת האסלאם לבין המדינה.
מנגד, הציר הסוני המתון מתייחס לעיתים בחשדנות כלפי גורמים המשתייכים לציר האסלאמי, על אף המכנה המשותף הקיים ביניהם אשר מוצא את ביטויו בזרם הסוני באסלאם.
דינמיקה זו הקצינה במהלך עשרות השנים האחרונות אף לכדי חשש ועוינות מצד מדינות ערב כלפי גורמים בולטים בציר האסלאמי ובייחוד האחים המוסלמים אשר מסווגים על ידי חלקן כארגון טרור ופעילותו נאסרה בשטחן.
בנוסף, מתיחויות והתדרדרות ביחסים התקיימו בעבר גם מול קטאר, אשר נתפסה כמזוהה עם ישויות ויוזמות אשר לא אחת בביקורת כנגד המשטרים הערביים לצד מתן במה לתפיסות אסלאמיות.
בהקשר זה, קיים חשש בקרב מדינות ערב מפני האחים המוסלמים והאידאולוגיה המהפכנית מטבעה המזוהה עמם, אשר מתבטאת בתפיסות של אסלאם-פוליטי שעשויות להוות בגדר אלטרנטיבה שלטונית הן בהיבט הרעיוני והן בהיבט הביצועי, ועלולות להעמיד בסכנה את משטריהן.
הציר השיעי VS הציר האסלאמי
יריבות קיימת גם בין הציר האסלאמי ובמרכזו תנועת האחים המוסלמים לבין הציר השיעי אשר בראשו עומדת איראן.
דינמיקה זו מתבססת על אימוץ תפיסות שונות של דת, אמונה ותאולוגיה עמן מזוהים הצירים, אשר להן מורשת והיסטוריה בנות מאות שנים.
הבדלים כאמור מתרגמים להיבטים פרקטיים המעמיקים את הפערים בין הצדדים, אשר מתבטאים בקידום של אידאולוגיות מתחרות להן מאפיינים פוליטיים הנשענות כל אחת על המקורות באסלאם, ומשפיעות על פעילותם ומטרותיהם של גורמים המשתייכים לשני הצירים.
בנוסף ומעבר לפן האידאולוגי, חילוקי דעות בין הצירים עשויים לעלות גם בעצם הפעילות של מעצמות אזוריות כדוגמת טורקיה ואיראן, המשתייכות לצירים שונים, מזוהות עם תפיסות מתחרות באסלאם ושואפות לקדם יוזמות, תנועות וארגונים הקרובים יותר להשקפותיהן.
כל זאת, כחלק מהשאיפה של כל מדינה לקדם את מעמדה באזור, בנוסף ומלבד המטרה שבחיזוק האידאולוגיה והאמונה הדתית הרחבה יותר עמה הן מזוהות.
יריבות לצד שיתופי פעולה
על אף המחלוקות והפערים המהותיים בין הצדדים, מתקיימים במקביל שיתופי פעולה בקרב גורמים המשתייכים לבריתות האזוריות השונות.
דינמיקה זו זוכה לאחרונה לעדנה, על רקע שינויים אזוריים בקנה מידה רחב ומשמעותי, כדוגמת הירידה במידת הדומיננטיות והמעורבות של ארה"ב באזור והפניית מבטה אל התחרות עם סין, נפילתו של משטר אל-אסד בסוריה, חזון 2030 של ערב הסעודית, ועוד.
לשם ההמחשה ניתן לציין את הנורמליזציה בין מדינות הציר השיעי לבין מדינות ערב המתונות, אשר הגיעה לשיאה עם חידוש היחסים בין ערב הסעודית לאיראן בתיווכה של סין, לצד חידוש הקשרים בין סוריה לערב הסעודית ובין איראן לאיחוד האמירויות.
נורמליזציה כאמור מתבססת בתורה על מניעים שונים, כדוגמת אינטרס דומה להעמיק שיתופי פעולה על חשבון סכסוכים בנסיבות הקיימות, הבחירה לגוון את סל הביצים הדיפלומטי והרצון לסיים עימותים אשר בתצורתם הנוכחית אינם כדאיים עבור הצדדים, כדוגמת המלחמה בתימן.
בנוסף, יש לציין את שאיפתה של איראן לתקוע טריז בנורמליזציה עתידית בין ישראל לערב הסעודית, לצד השימוש באמצעים דיפלומטיים מצד ערב הסעודית במטרה להתמודד עם מתקפות טרור על מתקניה ביוזמה של גורמים המזוהים עם איראן ושלהן לא ניתן מענה באמצעים אחרים.
מגמת הנורמליזציה לא פסחה על מדינות הציר האסלאמי והציר הסוני המתון, והתבטאה בעניינן בשיקום הקשרים המדיניים בין מדינות המפרץ הערביות לקטאר בשנת 2021 לאחר כחמש שנות נתק בין הצדדים.
חידוש היחסים בין מדינות המפרץ הערביות היווה אינטרס של קטאר אשר היתה שרויה בבידוד אזורי בעקבות ניתוק היחסים עם שכנותיה.
מנגד, המהלך ענה על שאיפותיה של ערב הסעודית לשקם את קשריה עם ארה"ב ולהרוויח נקודות זכות בבית הלבן, בהמשך להתערערות היחסים בין הצדדים בעקבות פרשת חאשוקג'י וטענות המופנות כנגד ריאד באשר להפרה של זכויות אדם.
לצד זאת יש לציין את שאיפתה של איראן לתקוע טריז בנורמליזציה עתידית בין ישראל לערב הסעודית לצד ניסיונותיה של האחרונה לעשות שימוש באמצעים דיפלומטיים על מנת להתמודד עם מתקפות טרור על מתקניה מצד בעלות בריתה של איראן.
בנוסף, תופעת הנורמליזציה לא פסחה על מדינות הציר האסלאמי ומדינות הציר הסוני המתון, ומתבטאת בשיקום הקשרים המדיניים בין מדינות המפרץ הערביות לקטאר בשנת 2021 וזאת לאחר כחמש שנות נתק בין הצדדים.
חידוש היחסים בין מדינות המפרץ הערביות מהווה אינטרס של קטאר אשר היתה שרויה בבידוד אזורי בעקבות ניתוק היחסים.
מנגד, המהלך עונה על שאיפותיה של ערב הסעודית לשקם את קשריה עם ארה"ב ולהרוויח נקודות זכות בבית הלבן, בהמשך להתערערות היחסים בין הצדדים בעקבות פרשת חאשוקג'י וטענות המופנות כנגד ריאד באשר להפרה של זכויות אדם.
הסוגיה הפלסטינית
הדינמיקה הנוצרת בעקבות פעילותם של הגושים הדומיננטיים במרחב המזרח תיכוני אינה פוסחת על הסוגיה הפלסטינית.
כל ציר נוהג לקיים קשרים עם קבוצות, גופים וארגונים שונים הפועלים בסצנה הפלסטינית על בסיס מכנה משותף ואינטרסים הדדיים אותם חולקים הצדדים.
ראשית ניתן לציין התמיכה המסורתית והקשרים בין הציר הסוני המתון, ובכלל זאת מדינות כדוגמת מצרים, ירדן וערב הסעודית, לבין הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, מחמוד עבאס (אבו מאזן), וזאת לצד חילוקי דעות המתעוררות לעיתים על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני.
הזיקה הקיימת בין הרשות הפלסטינית למדינות ערב המתונות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, לצד תמיכה כספית, סיוע הומניטארי ועוד.
היחסים בין הצדדים מתבססים על תפיסות לאומיות, ערביות וחילוניות, לצד קידום מדיניות פרגמטית ונטישת דרך האלימות והטרור, אשר מאפיינים במידת מה את הרשות הפלסטינית בתקופת כהונתו של אבו מאזן.
מנגד, טורקיה וקטאר המשתייכות לציר האסלאמי ידועות בקשריהן הדומיננטיים עם חמאס, אשר בדומה למשטרים בדוחא ובאנקרה חולק זיקה עם תנועת האחים המוסלמים.
חמאס ובעלות בריתו בקרב הציר האסלאמי חולקים תפיסת עולם אשר מתבססת על השקפות מבית היוצר של האסלאם הפוליטי.
יחסים אלו באים לידי ביטוי בתמיכה הכספית מצד קטאר לחמאס, באירוח של מנהיגים בחמאס בקטאר ובטורקיה ובקשרים דיפלומטיים בין המדינות.
זיקות כאמור מציבות את דוחא ואנקרה בעמדה אולטימטיבית כמתווכות בשיחות להפסקת אש המתנהלות בעקיפין בין ישראל לחמאס על רקע המבצעים והמערכות הצבאיות ברצועת עזה. סוגיה זו בולטת ביתר שאת בימי מלחמת חרבות ברזל על רקע השיחות המתנהלות לשחרור החטופים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
לבסוף, אין לפסוח על הקשרים המתקיימים בין איראן והציר השיעי לבין הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחמאס.
הזיקה הקיימת בין הציר השיעי לג'יהאד האסלאמי הינה הדומיננטית יותר, כאשר ארגון הטרור הפועל ברצועת עזה תלוי בסיוע הצבאי והכספי של איראן ובעלות בריתה לשם המשך הוצאה לפועל של פעולות טרור כנגד ישראל.
לצד האמור הציר השיעי מקיים קשרים גם מול חמאס, כאשר בכירים איראנים ופעילי טרור המזוהים עם חיזבאללה נפגשים עם ראשי חמאס ומסייעים לארגון במימון פעולותיו, לצד תמיכה צבאית אשר מתבטאת בכלי נשק, הדרכה, אימונים ועוד.
הזיקות הקיימות בין הציר השיעי לבין הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחמאס מתבססות על השקפת עולם דומה המתבססת בתורה על אימוץ דרך הג'יהאד והטרור כנגד ישראל והתנגדות לקיומו של המפעל הציוני, לצד התמיכה בהקמה של מדינה פלסטינית בשטחי מדינת ישראל, יהודה ושומרון ורצועת עזה.
