המזרח התיכון

המזרח התיכון מהווה שטח גאוגרפי אשר משתרע על פני חלקים מיבשת אסיה ואפריקה, כאשר יש מי שמחשיבים גם את צפון אפריקה כחלק מהמזרח התיכון הרחב יותר בשל דמיון הקיים בין האזורים בכל הנוגע לשפה, תרבות, דת, וכיוצ"ב.

האזור מאכלס ככלל מדינות רבות אשר משתייכות לעולם הערבי וכאלו החברות בארגון הליגה הערבית, לצד מדינות מוסלמיות כדוגמת איראן וכן את מדינת ישראל.

במזרח התיכון מגוון רחב של תרבויות ואמונות, כאשר חשיבותו של האזור נובעת מגורמים שונים, ובכלל זאת מעצם היותו מקום היווצרותן של שלושת הדתות האברהמיות, להן נוכחות ועדות מאמינים ברחבי העולם.

בנוסף לכך, המרחב המזרח תיכוני מכיל מצבורי נפט וגז רחבים אשר מהווים מקור לעושר רב עבור מדינות האזור אשר לכך מתלווה השפעה בינלאומית בלתי ניתנת לביטול.

המזרח התיכון - דיוקן

המזרח התיכון: גאוגרפיה ומאפיינים

המזרח התיכון משתרע על פני אזורים במערב יבשת אסיה ועד למזרח יבשת אפריקה. לעיתים יש מי שמכלילים גם את צפון אפריקה תחת המרחב האזורי על רקע זיקות משותפות על רקע תרבותי, היסטורי, דתי ועוד. האזור מהווה מקום מגוריהם של בני עמים שונים ותרבויות מגוונות, ובו נכחו מעצמות במהלך ההיסטוריה. המרחב המזרח תיכוני מהווה משכנה של התרבות הערבית, המדינה היהודית היחידה בעולם, האומה הפרסית, ועוד.

חשיבותו של המזרח התיכון

החשיבות של המזרח התיכון נגזרת מהיבטים שונים הטבועים בו, ובהם עצם היותו מהווה מקום הולדתן והתפתחותן של שלושת הדתות המונותאיסטיות, היהדות, הנצרות והאסלאם, אשר תפוצתן משתרעת על פני כל קצוות תבל. בנוסף, המרחב המזרח תיכוני עשיר במצבורי אנרגיה, לרבות נפט וגז, המהווים מקור בלתי נדלה לעושר רב עבור מדינות האזור ולהשפעה כלכלית, דיפלומטית, תרבותית ועוד, הניכרת הרבה מעבר לגבולותיו. 

מעבר לכך, סכסוכים אזוריים כדוגמת הסכסוך הישראלי פלסטיני והמתיחות בין הזרם הסוני לזרם השיעי באסלאם הינם בעלי השלכות הנצפות באזורים נוספים בעולם. לצד זאת ניתן לציין את התפתחותן של קהילות בעלות קשרים וזיקות למרחב האזורי במקומות שונים בעולם, כמו גם פעילותם הגלובלית של ארגוני טרור ותנועות דתיות אשר מקורן במזרח התיכון, ועוד. 

המזרח התיכון ידוע בחשיבותו ההיסטורית, התרבותית, הדתית והגיאופוליטית. היסטורית, מקובל לכלול במסגרת המרחב המזרח תיכוני מדינות הממוקמות במערב יבשת (הלבנט, הסהר הפורה, חצי האי ערב, המפרץ הפרסי), עד לצפון מזרח אפריקה, בו נמצאת מצרים. לעיתים, גם טורקיה ומדינות העולם הערבי בצפון אפריקה נכללות במסגרת המרחב המוכר בגדר המזרח התיכון, על אף שהינן מרוחקות יותר וממוקמות בצפון מרכז וצפון מערב אפריקה.

המרחב המזרח תיכוני מהווה מקום משכנן של תרבויות מגוונות ועמים שונים בני אלפי שנים, והיווה ביתם של מעצמות עבר אשר נכחו באזור והתפשטו ממנו לאזורים נוספים בעולם. בכלל זאת ניתן לציין את התרבות הערבית, הלאום היהודי ומורשת ישראל, פרס, האומה הטורקית והמורשת העות'מאנית, ועוד.

השפעתו של המזרח התיכון ניכרת ברמה הגלובלית, ומתבססת על היבטים תרבותיים, מסחריים, דתיים, פוליטיים ועוד. חשיבות רבה קיימת למזרח התיכון מעצם היותו מקום הולדתן של שלושת הדתות המונותאיסטיות, אשר נוצרו והתפתחותו באזורים שונים במרחב המזרח תיכוני. השפעות דתיות ניכרות עד היום ובאות לידי ביטוי בין היתר במסעותיהם של צליינים למקומות הקדושים בירושלים העתיקה וחצי האי ערב.

לצד זאת יש להתייחס לנוכחות של היהדות, הנצרות והאסלאם ברחבי העולם בקרב קהילות, מדינות ותרבויות מקומיות במדינות שונות, אשר מייצרת קשרים וזיקות חוצי יבשות בין המזרח התיכון לאזורים אחרים על בסיס של דת, אמונה ולעיתים מוצא אתני, לאומי או מורשתי משותף.

המזרח התיכון ידוע גם בעתודות הנפט והגז העצומות שלו, אשר מייצרות עבור חלק ממדינות האזור הכנסות ורווחים הממצבים אותן כשחקני מפתח בשווקים בינלאומיים ובכל הנוגע למסחר העולמי. נתון זה משליך בייחוד על מרחב ההשפעה הדיפלומטית של מדינות האסלאם, קשרי מסחר ויחסים כלכליים עם ישויות אחרות מחוץ לאזורנו, מערכי בריתות והסכמים בעלי נופך ביטחוני, ועוד.

מעבר לכך, אין לשכוח את מיקומו של המזרח התיכון בין מזרח למערב וסמיכותו לנתיבי סחר מרכזיים ביבשה, בי ובאוויר לצרכי מעבר של סחורות ומוצרים, אשר מחברים בין אזורים שונים ברמה הגלובלית.

מבחינה פוליטית, האזור מהווה מקום משכנם של סכסוכים בין מדינות, קבוצות וישויות פוליטיות שונות להם השלכה החורגת מעבר לגבולותיהם. בכלל זאת אפשר להפנות לסכסוך הערבי-ישראלי, מלחמות האזרחים אשר התרחשו עד לאחרונה בסוריה, עיראק ותימן, היריבות הזרם השיעי והסוני באסלאם אשר מיוצגים על ידי איראן וערב הסעודית, ועוד. מתיחויות אלו ואחרות משפיעות לעיתים על הפוליטיקה הפנימית המתרחשת במדינות אחרות הממוקמות מחוץ למרחב, ומהוות מניע נוסף להתערבותן של מעצמות בנעשה באזור.

בנוסף, תפוצתן העולמית של קהילות אשר מקורן במזרח התיכון ובתרבויות המקומיות מחזק את הזיקות והקשרים בין האזור לבין מרחבים אחרים. בהקשר זה אפשר לציין את הגירתם של אזרחים רבים ממדינות ערב והאסלאם כדוגמת סוריה, עיראק ומדינות צפון אפריקה אל מדינות אירופה, והסצנה הפוליטית הקיימת ביבשת הישנה המושפעת מתהליכים, מגמות ואירועים שמקורם במזרח התיכון, ועוד.

מכה
צילום: dephotology.studio / Shutterstock.com

המזרח התיכון ועלייתה של התרבות הערבית

המרחב הקיים במזרח התיכון של ימינו התחלק בעבר לאזורים תחת השפעה של תרבויות, מעצמות ועמים שונים.

בכלל זאת אפשר להזכיר את החלוקה אשר קדמה לאסלאם בין אזורים אשר בהן היתה דומיננטיות לנצרות, כמו גם אוכלוסייה דוברת יוונית אשר השתייכה לתרבות היוונית־רומית תחת שליטה של האימפריה הביזנטית, לבין אזורים תחת השפעה של האימפריה הפרסית.

לאחר עליית האסלאם בחצי האי הערבי בשנת 610 לספירה ובייחוד בעקבות התפשטותה של הדת לאחר מותו של נביא האסלאם מוחמד, נוצר תהליך הדרגתי של מזרח תיכון חדש, במסגרתו האזור חזה בהיפרדות ופיצול לשטח תרבותי נפרד.

אירועים אלו התרחשו בעקבות הכיבושים הערביים מחוץ לחצי האי ערב על ידי ממשיכי דרכו של מייסד האסלאם, אשר הגיעו עד לצפון אפריקה ואירופה במערב וכן מרכז אסיה וסין במזרח.

הכיבושים לוו לעיתים בהמרה של דתות המקום לאסלאם, בתהליך אשר סייע לצייר קווי גבול תרבותיים-פוליטיים בין העולם המוסלמי, אירופה ומדינות מרכז אסיה וסין.

המזרח התיכון
צילום: Alba_alioth / Shutterstock.com

המזרח התיכון מאימפריה ערבית לסולטנות טורקית וכיבושים מונגוליים

לאחר כניסתם של הסלג'וקים הטורקים לאזור המזרח התיכון באמצע המאה האחת עשרה חלה ירידה בדומיננטיות ובהשפעה של הערבים.

הסלג'וקים, אשר היגרו מאזורי מוצאם במרכז אסיה למרחב המזרח תיכוני, כבשו את אזור הסהר הפורה, הלבנט, ארץ ישראל, טורקיה, חלקים מחצי האי ערב ומצרים (שנפלה בשלב מאוחר יותר תחת הנהגת השושלת הפאטימית).

הסלג'וקים שלטו באזור במשך מאתיים השנים הבאות, אף שהאימפריה הסלג'וקית התפרקה למספר סולטנויות קטן יותר.

במאה השלוש עשרה צבאות של האימפריה המונגולית פתחו במסע כיבושים במזרח התיכון, בהם שטחי איראן ועיראק המודרניות, סוריה וחלקים מאסיה הקטנה.

שושלות מונגוליות המשיכו לשלוט בצפון מזרח המזרח התיכון במשך כ-200 שנים עד שלבסוף השליטים המונגולים הורחקו מזרחה.

טורקיה
צילום: hayricaliskan / Shutterstock.com

המזרח התיכון בתקופה העות'מאנית

בראשית המאה החמש עשרה התחזקו האמירים העות'מאנים שבאנטוליה המערבית, אשר הלכו והסתמנו כשליטיו הבאים של אזור המזרח התיכון. העות'מאנים אף כבשו את אזור קונסטנטינופול במאה החמש עשרה (איסטנבול של היום), ובהמשך לכך הכריזו על עצמם כסולטאנים.

הממלוכים, אשר שלטו במצרים ובאזורים נוספים שהיו בעבר תחת שליטה של השושלת העבאסית, הצליחו להגן על אדמותיהם מפני העות'מאנים במשך קרוב למאה שנים. בשנת 1514 העות'מאנים פתחו במסע כיבושים ברחבי האזור, דבר אשר שם קץ לשושלת הממלוכית.

העות'מאנים איחדו את האזור כולו תחת שליט אחד, לראשונה מאז האימפריה העבאסית מהמאה העשירית, והוסיפו לשלוט בחלקים ניכרים ממנו במהלך 400 השנים הבאות.

מסגד אל אקצא
מתפללים מוסלמים בסמוך למסגד אל אקצא. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Aynur Mammadov / Shutterstock.com

המזרח התיכון במאה העשרים

במהלך המאה העשרים חלה עלייה בחשיבותו הפוליטית, הכלכלית, הדתית והאסטרטגית של המזרח התיכון. תהליך זה צבר תאוצה בעקבות הגילוי של מצבורי נפט גולמי וגז במזרח התיכון, פעילותם של ארגוני טרור אשר מקורם במזרח התיכון מחוץ לשטחי האזור, וקיומם של סכסוכים שונים כדוגמת הסכסוך הישראלי ערבי להם השפעה החורגת מהמרחב האזורי.

מלחמת העולם הראשונה היוותה בגדר אירוע שקשה להפריז בחשיבותו  בכל הנוגע להתפתחות של המרחב בשנים שלאחר המלחמה. בעקבות המלחמה השושלת העות'מאנית הגיעה לסיומה בשנת 1917.

בנוסף לכך, ההסדרים אשר נקבעו לאחר המלחמה הביאו להקמתן של ממלכות ערביות תחת השפעה מערבית. כמו כן, הסכם סייקו פיקו עיגן את השליטה הישירה על אזורים נרחבים במזרח התיכון כדוגמת מדינת ישראל, מצרים, לבנון וסוריה של ימינו בידי בריטניה וצרפת, בחסות המנדט ובהתאם לחלוקה אשר נקבעה ביניהן בהסכם סייקס פיקו.

יחסי סוריה ולבנון
צילום: hapelinium / Shutterstock.com

תמורות במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם השנייה

קרנו של המזרח התיכון עלתה על רקע פעילותן של ארה"ב וברית המועצות בקרב מדינות האזור וניסיונן לצבור תמיכה אזורית בימי המלחמה הקרה.

פעולות אלו נעשו על ידי וושינגטון ומוסקבה מתוך מטרה להעמיק את הדומיננטיות שלהן באזור, וזאת כחלק ממאבק בין גושי שהתפתח בין המחנה הקומוניסטי בראשות ברית המועצות למחנה המערבי-קפיטליסטי בראשות ארה"ב.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ועל רקע התקרבותה של מצרים לארצות הברית, והמגעים להסכם שלום עם ישראל למרות התנגדות ברית המועצות, סוריה ועיראק הפכו למדינות חסות העיקריות של ברית המועצות במזרח התיכון. מנגד, ישראל נטתה להזדהות עם מדינות המערב ובראשן ארה"ב.

רוסיה וארה"ב
צילום: ruskpp / Shutterstock.com

המזרח התיכון במאה העשרים ואחת

מס' אירועים מהותיים שהתרחשו במזרח התיכון במהלך המאה העשרים ואחת הובילו לשינויים במפת הכוחות האזורית, וזאת לאחר שנים שבהן המרחב המזרח תיכוני נחשב היה לאזור בעל חשיבות פחותה.

לשם ההמחשה ניתן לציין את פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001 שבוצעו במגדלי התאומים בניו יורק ובפנטגון. מנגד, ארה"ב הכריזה מלחמה בטרור, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בפלישות של המעצמה האמריקאית לאפגניסטאן בשנת 2001 ולעיראק בשנת 2003, לצד מאבק בלתי מתפשר כנגד ארגון אל קאעידה וארגוני טרור אסלאמיים אחרים ברחבי המזרח התיכון כתגובה למתקפה כנגד ארה"ב.

בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני ניתן לציין את תקופת האינתיפאדות והסכמי אוסלו, כמו גם את שינוי מאזן הכוחות ברצועת עזה במסגרת ההפיכה שבוצעה על ידי ארגון חמאס, אשר הובילה לעלייתו לשלטון יחיד לאחר קרבות פנימיים ברצועה בינו לבין תנועת הפת"ח.

פיגועי התאומים
צילום: Dignity100 / Shutterstock.com

בשלהי שנת 2010 ובמשך שנים לאחר מכן החלו גלי מחאה, מהפכות וניסיונות מהפכה אשר התרחשו במדינות שונות במזרח התיכון, בהן בצפון אפריקה, הלבנט, הסהר הפורה והמפרץ הפרסי. אירועים חסרי תקדים אלו במרחב המזרח תיכוני כונו "האביב הערבי". 

התרחשויות אלו הסתיימו בחלק מהמקרים בסילוקם של משטרים ומנהיגים ערביים אשר אחזו ברסן השלטון במשך עשרות שנים. אולם, הציפיה להחלתם של עקרונות דמוקרטיים ליברליים ושינוי ממשי בהתנהלותם של משטרים במדינות ערב והאסלאם חוותה בעיקרה אכזבה.

בפועל ועל רקע אותם השינויים, חלה התעצמות בכוחו של הציר השיעי בהובלתה של איראן, אשר הצליחה להעמיק בתחילה את השפעתה בלבנון, בעיראק, בתימן וברצועת עזה. כל זאת, עד לירידה בכוחה בחודשים האחרונים על רקע המלחמה של ישראל מול חמאס בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, והפגיעה באיראן ובבעלות בריתה. מעבר לכך, תקופת האביב הערבי התאפיינה בהתחזקותם של פלגים אשר זוהו עם הזרם הסלאפי-ג'יהאדי בזרם הסוני של האסלאם, ובראשם ארגון דאעש אשר בשיא כוחו שלט על כשליש משטחי עיראק וסוריה.

כיבושי המדינה האסלאמית וההישגים אשר נלוו לכך נעצרו עד לכדי היפוך במגמה והיחלשות הארגון, בהמשך לתקיפות הקואליציה בראשותה של ארה"ב באזור סוריה ועיראק, וסיועה של רוסיה למשטרו של בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים שהתחוללה בסוריה.

בנוסף, האסלאם הפוליטי ידע הישגים היסטוריים בחסות המהפכות וסילוקם של השליטי הערביים, אשר באו לידי ביטוי בין היתר בבחירה של מוחמד מורסי המזוהה עם האחים המוסלמים לנשיאות מצרים, כמו גם הישגים משמעותיים בתוניסיה השכנה. לצד זאת, האחים המוסלמים הוצאו בהמשך מחוץ לחוק במצרים, מורסי נעצר ובמקומו נבחר לנשיאות איש הצבא עבד אל-פתאח א-סיסי, אשר שולט במדינה נכון לשנת 2025.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

תפריט נגישות