הדברים שנשאו השבוע מנהיגי ברית נאט"ו בפסגה שבה דנו הצדדים בצירופה של אוקראינה כחברה מלאה לברית שופכים אור על מערך השיקולים והאינטרסים אשר עומדים מאחורי תהליך קבלת ההחלטות של הארגון.
נאט"ו (ראשי תיבות של ארגון האמנה הצפון אטלנטית) הינו ברית צבאית בין מדינות אירופאיות ומדינות מצפון אמריקה אשר נוצרה בשנת 1949, ושמטרתה להגן על כל אחת מבעלות הברית במקרה שבו הן מתמודדות עם התקפות חמושות כנגדן.
במקור הברית נוסדה על רקע האיומים שנשקפו כלפי מדינות המערב מצד ברית המועצות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
האמנה של הארגון כוללת הוראה לפיה במקרה שבו מדינה אחת החברה בברית מותקפת הדבר ייחשב כמתקפה על כולן. בסיטואציה שכזו החברות בברית מתחייבות לסייע למדינה שהותקפה באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם המדינות החברות האחרות בברית.
זיקות ערכיות ואידאולוגיות לצד אינטרסים ביטחוניים
לצד היותה של הברית הצפון אטלנטית כאמצעי לצרכי הגנה צבאית וביטחונית על המדינות החברות, ההתארגנות מתבססת בתורה על זיקה לערכים דמוקרטיים, המייצגים את הזיקה הרעיונית הקיימת וקושרת בין מרבית מדינות החברות בברית.
ערכים כאמור המזוהים עם קווי מחשבה ליברליים החלו להיות מזוהים עם מדינות אירופה וצפון אמריקה במאות השנים האחרונות, ושימשו כמכנה משותף בקרב מדינות המערב במאבקן האידאולוגי מול ברית המועצות הקומוניסטית בזמני המלחמה הקרה.
בהקשר זה, מלבד סיוע לחברות החוות מתקפות צבאיות מצד מדינות וארגונים אחרים, הברית נועדה בנוסף לייצר מאזן אימה לפיו מתקפה על מדינות מערביות החולקות ערכים משותפים תוליד מתקפת נגד וזאת בין היתר בשם ההגנה על אותם ערכים.
אכן, המרכיב האידאולוגי הערכי בדמות הגנה על זכויות אדם ובמרכזם ערך החירות מהווים כמצע רעיוני המשמש בתורו כשכבה מגבשת בין בעלות הברית וזאת בנוסף לאינטרסים הביטחוניים המשותפים של המדינות החברות.
תהליך קבלת החלטות רציונלי לצד קווי חשיבה ריאליסטיים - אוקראינה כמקרה מבחן
סבב השיחות האחרון שנערך בין נציגי נאט"ו באשר לצירופה של אוקראינה כחברה בארגון מדגיש את קווי הגבול התוחמים את ההשפעות של המצע הרעיוני והערכי של הברית הצפון אטלנטית אל מול חשיבה ריאליסטית ובחינה רציונלית העומדים בבסיס קבלת ההחלטות של הארגון.
בחינה של הדברים אשר נאמרו מטעם נציגי הארגון ממחישים את הקו העובר בין הצהרות תמיכה המתבססות על ערכים והשקפות עולם, הנעדרות משמעויות פרקטיות בטווח הזמן הקרוב לבין מוכנותן של המדינות לנקוט בפעולות קונקרטיות להן צפויות להיות השלכות על קייב וחברות הברית.
בהקשר זה, לצד הצהרות התמיכה בקייב לפיהן "עתידה של אוקראינה הוא בנאט"ו"(1), מנהיגי הברית סירבו להתחייב ללוח זמנים באשר לצירופה לברית הצפון אטלנטית, אשר הכפיפו את המהלך להסכמתן של המדינות החברות ולהתקיימותם של תנאים שונים.
דברים אלו מצטרפים להצהרות מצד מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אשר הדגיש את החשיבות שבניצחונה של אוקראינה במלחמה מול רוסיה בשלב זה, כאשר ההחלטה בדבר צירופה של קייב לנאט"ו תתקבל רק לאחר מכן.
דברים דומים נאמרו מצד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אשר הדגיש לפני מס' ימים את התנגדותו לצירופה של אוקראינה לנאט"ו כל עוד מתנהלת מלחמה בין קייב למוסקבה.
בהקשר זה ביידן ציין בדבריו שצירופה של קייב בשלב זה לארגון משמעה כניסתן של מדינות נאט"ו למלחמה מול רוסיה, ואמר שנדרש "להתוות דרך רציונלית לאוקראינה כדי שתוכל להתרומם ולהיות מסוגלת להיכנס לברית נאט"ו"(2).
אותן אמרות שנשמעו מצד נציגי הברית הצבאית אמנם הרימו גבה בקרב בכירים אוקראינים ובהם הנשיא ולדימיר זלנסקי.
לצד הבנת הקושי באשר להצטרפותה של קייב לנאט"ו בזמנים של מלחמה, עמד הנשיא האוקראיני על דרישתו לקבלת התחייבות מצד חברות הארגון באשר לצירופה של מדינתו מייד לאחר סיום הלחימה, דרישה שכאמור לא התקבלה בחיוב מצד נציגי הברית.
ההתבטאויות האחרונות מצד חברות הברית הצפון אטלנטית משקפות את מקומם של שיקולי עלות-תועלת ובחינה פרקטית של מצב הדברים בבסיס קבלת ההחלטות, וזאת לצד מתן הדגש לשיקולים אתיים ואידאולוגיים, אשר בשלב מסוים בתהליך לוקחים צעד אחורה ומאבדים מעט מכוח השפעתם.
במקביל לתמיכה אותה מקבלת אוקראינה מצד ארה"ב ואירופה, יש לקחת בחשבון את גבולות ההשפעה של שיקולים ערכיים הנבחנים תדיר במקביל לשיקולים המשויכים יותר להשקפות ריאליסטיות ביחסים הבינלאומיים.
בהקשר זה נדמה שגם במסגרת ארגון המתבסס על זיקות אידאולוגיות בין חברותיו, המעלה על נס השקפת עולם ליברלית במהותה, טיעונים מוסריים ומצבי חירום הומניטריים אינם שווי ערך בהכרח לנזקים והרווחים הפוטנציאליים אותם רואה נאט"ו אל מול העיניים.
בנקודה מסוימת בתהליך שיקולים ריאליים מקבלים מקום בולט לצד שיקולים אידיאליים, הופכים לשיקולים המרכזיים בקבלת ההחלטה, ומתאפיינים בחשיבה זהירה ושקולה הבאה על חשבון תפיסות ערכיות תוך התחשבות בהשלכות הצפויות, וזאת על אף ההצהרות המושמעות מצד גורמים פוליטיים בתקשורת.
אין להתפלא אם לצד בחינת אופיו האידאולוגי של המשטר האוקראיני ותהליכי דמוקרטיזציה אותן תידרש קייב לערוך ייבחנו בנוסף היתרונות אשר יצמחו לנאט"ו כתוצאה מהמהלך והתועלת אשר תביא עמה אוקראינה לברית.
בהקשר זה, ניצחון או הפסד של קייב במלחמה מול מוסקבה, ובכלל זאת הפסד בנקודות שלא יביא לכיבוש של שטחים מרובים או להחלפת שלטון, יכולים להוות אינדיקציה טובה עבור מדינות נאט"ו במסגרת אותה בחינה ובעת קבלת ההחלטה.
שאלות אלו צפויות לקבל מקום מרכזי בתהליך וזאת בייחוד לאור ההשלכות הפוטנציאליות, ביטחוניות וכלכליות כאחת, העלולות להתלוות לצירופה של אוקראינה כחברה מלאה בברית, ובשימת לב לזהותה ועוצמתה של המעצמה העומדת מהצד השני של המתרס הצפויה להיפגע בעקבות המהלך.
(1) www.bahazit.co.il
(2) www.now14.co.il
