אנטישמיות
צילום: hydebrink / Shutterstock.com
אנטישמיות מיוחסת לשנאה שמופגנת כלפי יהודים בתור גזע או קבוצה אתנית נפרדת אשר משתייכת לעמים השמיים. על אף שבקרב העמים השמיים נכללות תרבויות נוספות, המונח 'אנטישמיות' מתייחס בייחוד לעוינות ואיבה המופנות כלפי היהודים. אנטישמיות ככלל ניתנת לחלוקה ואפיון באמצעות סיווגים שונים, אשר לצד המשותף להם גם מתייחדים בהיבטים ייחודיים אשר נוגעים להצדקות עבור השנאה, המניעים של היחס השלילי ליהודים, המאפיינים של התופעה, ועוד.
ביטוי זה לשנאה שורר באזורים שונים בעולם מזה אלפי שנים ואף עבר גלגולים שונים וטרנספורמציה בכל הקשור למניעים לאפליה ולדעה קדומה כנגד יהודים, והצדקות לאנטישמיות. כך למשל, בימי הביניים ובייחוד לאחר עליית הבכורה של הנצרות ולאחר מכן של האסלאם, האנטישמיות החלה להתבסס בין היתר על מאפיינים דתיים ובאה לידי ביטוי בהאשמות על רקע דתי. בזמנים המודרניים השנאה כלפי היהודים התבססה בנוסף על גוונים אתניים, והתאפיינה בתפיסה של היהודים בתור גזע נחות. מעבר לכך, בעשרות השנים האחרונות החלה להתגבש תצורה נוספת של אנטישמיות אשר מתבטאת בהפניה של שנאה והתנגדות כלפי המפעל הציוני ומדינת ישראל המודרנית, על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני.
לצד זאת, ועל אף ההבדלים בין סוגים שונים של אנטישמיות והפערים בין מרחב וזמן בהם התופעה באה לידי ביטוי, האנטישמיות ניחנת במאפיינים משותפים המתקיימים במקרים שונים. בהקשר זה ניתן לציין למשל תאוריות קונספירציה אשר מופנות כלפי היהודים, תפיסתם בתור קבוצה נפרדת וכזו הנבדלת מאוכלוסיית הרוב, ייחוס של כוונות, מעשים או מניעים שליליים כלפי היהודים, ועוד. מעבר לכך, נדמה כי התופעה נוטה לאפיין אידאולוגיות, תנועות וזרמים שונים, ואינה מאפיינת מגזר פוליטי, חברתי או אמוני מסוים. שנאה המופגנת כלפי היהודים עשויה לבוא לידי ביטוי הן בשמאל הפוליטי והן בימין הפוליטי, לצד פעילות אנטישמית על רקע של זהות לאומית או מורשת, או כזו הנעשית ביוזמה של ישויות דתיות.
אנטישמיות, צדדים שונים לה
אנטישמיות דתית
אנטישמיות דתית מתאפיינת בסלידה כלפי היהודים בשל דבקותם באמונה היהודית. המחשה לכך באה לידי ביטוי בעוינות כלפי היהודים בהיסטוריה הנוצרית כחלק מהתחרות בין הדתות. אנטישמיות זו באה לידי ביטוי בעלילות שבהם הואשמו היהודים כדוגמת אחריות למותו של ישו, ועוד.
אנטישמיות גזענית
אנטישמיות גזענית מתבססת על ראייתם של היהודים בתור גזע נפרד ונחות אשר מתייחד במאפיינים פיזיים שונים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המסווגת כעליונה יותר.
אנטישמיות כלכלית
אנטישמיות כלכלית מייחסת ליהודים תכונות המזוהות עם תאוות בצע וחיפוש אחר דומיננטיות ושליטה. צורה זו שנאה ליהודים מתאפיינת בתאוריות קונספירציה המופנות כלפי היהודים כדוגמת הפרוטוקולים של זקני ציון, עמידתם של היהודים מאחורי אגודות סודיות, וכיוצ"ב.
אנטישמיות אסלאמית
אנטישמיות אסלאמית שואבת מפסוקי הקוראן, המתארים את מגעיו של נביא האסלאם מוחמד עם האוכלוסייה היהודית בחצי האי ערב. אנטישמיות זו מתבססת על ייחוס של כפירה, וכן תכונות, כוונות ופעולות לא כשרות עבור היהודים, אשר עומדות בניגוד לאמונה המוסלמית או מצטיירות כאופוזיציוניות לה.
האנטישמיות החדשה
בשונה מצורות אחרות של אנטישמיות, האנטישמיות החדשה נמנעת מרטוריקה אשר מכוונת במישרין ליהודים ובמקום זאת מתאפיינת בביקורת כלפי מדינת ישראל והמפעל הציוני, ובכלל זאת על רקע הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. הציונות מושווה לצורה של גזענות, כאשר ישנם מי ששוללים את עצמם זכות קיומה של ישראל כמדינה.
אנטישמיות - דיוקן
משמעות המושג
המושג 'אנטישמיות' מתאר איבה המופגנת כלפי יהודים, על אף משמעותו המילולית אשר מתייחסת לכאורה להתנגדות כלפי העמים השמים בכללותם.
אנטישמיות עשויה להתאפיין באמצעות ביטויים שונים של יחס שלילי כלפי יהודים, לרבות בהיבט המעשי, הרגשי והתפיסתי, אשר משקף פערים בפועל בהתנהלות כלפי יהודים בהשוואה לקבוצות אחרות.
ביטויים שונים של אנטישמיות
אנטישמיות עשויה להתבטא באופנים שונים, כאשר ההיסטוריה מתעדת מקרים של שנאה כלפי יהודים בעקבות מניעים מגוונים, ובהם על רקע גזעי, דתי, כלכלי, ועוד.
בהקשר זה ניתן לציין איבה כלפי יהודים בשל דבקותם באמונתם הדתית, רגשות טינה כלפי יהודים המלווים בייחוס מאפיינים פיזיים שגויים או כוונות לא כשרות לאותה קבוצה, אנטישמיות אשר מתבססת על פרקטיקות מקצועיות אשר מזוהות עם היהודים (כדוגמת חלפנות כספים והלוואה בריבית), אנטישמיות המתבטאת בשנאה למדינת ישראל, ועוד.
מאמרים בולטים בנושא אנטישמיות

משרד החוץ האיראני: מביעים צער על החלטתה של אוסטרליה
אנטישמיות תרבותית
אנטישמיות תרבותית מתאפיינת בשנאה כלפי היהודים על רקע טענות המופנות כלפי יהודים בגין ניסיונות כביכול לפעול כנגד התרבות המקומית ובמטרה להחליפה בתרבות יהודית, אשר מזוהה כנחותה יותר. אנטישמיות תרבותית מתייחדת בתפיסה על פיה היהדות מהווה מסורת בעלת מאפיינים חברתיים ומנטליים הניתנים לרכישה וללימוד באמצעות חינוך מחד, וכן לעקירה באמצעות חינוך והמרה דתית מאידך.
רגשות שליליים אשר מופנים כלפי יהודים על רקע תרבותי מתבססים על תחושה של זרות כלפי מסורות, מנהגים וערכים יהודיים, אגב התמקדות בהיעדר התאמה לכאורה עם התרבות המקומית. טרמינולוגיה המזוהה עם אנטישמיות תרבותית עשויה להבליט את הרתיעה מיהודים בעקבות התבדלותם מהחברה, אימוץ של התנהלות שבטית או ערכים אשר חותרים תחת הסולידאריות החברתית. תחושות אלו כלפי היהודים המונעות על רקע תרבותי עשויות להיות מוצדקות על ידי החברה על רקע טענות להשפעה של יהודים על התקשורת, חינוך, ועוד.
אנטישמיות דתית
אנטישמיות דתית משמעה רגשות שנאה וסלידה כלפי יהודים בעקבות דבקותם באמונה היהודית. אנשים המאמצים צורת אנטישמיות זו מנסים לשדל יהודים להמיר את דתם בתמורה להפסקת הרדיפות כנגדם. לעיתים קשה להפריד בין אנטישמיות דתית לבין אנטישמיות על רקע גזעני או כלכלי, אשר במהלך ההיסטוריה באו לרוב כמכלול במסגרת פרסומים ותעמולה אשר הופנתה כנגד יהודים.
אנטישמיות על רקע אמונה דתית התקיימה עוד בימי יוון ורומא, בזמנים שבהם נשלטו על ידי דתות אליליות. צורה זו של אנטישמיות היתה נוכחת ביתר שאת בהתפתחותה של הנצרות הקדומה לאחר מותו של ישו, ובפרשנות אשר נוצקה לכתבי הקודש הנוצרים. זמנים אלו התאפיינו בין היתר גם בתחרות בין היהדות לבין הנצרות, כאשר היהדות היוותה סכנה על הדת החדשה בימי התגבשותה ועל הניסיון להפיץ אותה אל מעבר לשטחי ארץ ישראל ההיסטורית.
ארבעת הבשורות המהוות חלק מהאוונגליון הנוצרי מתעדות אמרות המופנות כנגד היהודים, אשר מתוארים לעיתים בטרמינולוגיה שלילית ובעזרת שימוש בשמות תואר וייחוס של תכונות שליליות על רקע דחייתם את ישו ואמונתו. בנוסף, היהודים הואשמו כאחראים על מותו של ישו והריגתו על ידי השלטון הרומאי, מעצם בגידתו לכאורה של יהודה איש קריות במבשר הנצרות המתוארת באוונגליון ובהתנגדותם של אנשי הדת והיהודים בישראל לחנינתו של ישו לאחר העמדתו למשפט ולפני ההחלטה על הוצאתו להורג.
במהלך ימי הביניים הסטראוטיפ השלילי שדבק ביהודים בראיית המאמינים הנוצרים באירופה הלך והתגבר, תוך האשמתם בגזל ובתאוות בצע בגין עיסוקם במתן הלוואות בריבית. עיסוק זה של היהודים נבע מהמגבלות שהוטלו עליהם בענפי תעסוקה אחרים, בעוד נוצרים נמנעו מעיסוק בהלוואות כנגד מתן ריבית אשר נחשב היה כאסור על פי הדת הנוצרית. לכך יש להוסיף את עלילות הדם, במסגרתם הואשמו היהודים ברצח של ילדים נוצרים, תוך קשירת קשר בין המעשה לבין מצוות מהיהדות.
אנטישמיות דתית מוצאת מקום גם בכתבי הקודש המוסלמים ובהם הקוראן, לצד הפרשנות אשר מיוחסת להם על ידי זרמים שונים באסלאם, סוגיה אשר תידון בהרחבה להלן.
אנטישמיות על רקע גזעני
אנטישמיות גזענית מתאפיינת בעוינות ואפליה כלפי יהודים מעצם השתייכותם למה שנתפס כמוצא אתני נפרד וראייתם כגזע נחות אשר עלול להעמיד בסכנה את הגזע המקומי, מעצם שהייתו בקרבתם של היהודים ובאמצעות קשרי נישואים עמם.
אנטישמיות גזענית החלה לצבור תאוצה לאחר ירידת קרנה של האנטישמיות הדתית, על רקע אביב העמים, העלייה בחשיבות הלאום, תהליכי חילון ותיעוש במדינות אירופה וחירויות שניתנו ליהודים. אירועים אלו פתחו בפני היהודים הזדמנויות תעסוקה חדשות, ניידות חברתית ואת האפשרות למגע רב יותר עם האוכלוסייה המקומית.
בעוד וההיבטים אשר עמדו בבסיסה של שנאת היהודים הדתית-מסורתית יכלו על פניו להשתנות בעקבות המרה דתית, במקרה של אנטישמיות על בסיס גזע הדעות הקדומות הופנו כלפי היהודים כקולקטיב, בגין מאפיינים אשר להשקפתם של האנטישמים איתם נולדו יהודים ולא ניתן להיפטר מהם.
אנטישמיות על רקע כלכלי
אנטישמיות כלכלית מאמצת תאוריות קונספירציה אשר מייצרות קשרים בין כסף, תאוות בצע, ושליטה עולמית על משאבים לבין היהודים, המאיימים לכאורה בשל כך על בני אדם תמימים המשתייכים לחברה. בהקשר זה, נשמעות טענות בדבר שליטתם של היהודים במשאבים כלל עולמיים וקיומן של התאגדויות סודיות של יהודים אשר מטרתן להשתלט על העולם.
דעות קדומות נוספות אשר מתקשרות לאנטישמיות כלכלית מתארות את היהודים כעשירים וחמדנים. בנוסף, נעשה שימוש בתיאורים של שליטה לכאורה מצד יהודים בתאגידים, בתקשורת בינלאומית, בנקים ובכספים של הקהילות הפוליטיות בהן הם חיים. היהדות בכללותה מתוארת באותם ההקשרים לעיתים כדת המקדמת ערכים חומרניים וקידום אינטרסים של יהודים על פני לא יהודים.
אנטישמיות בעולם הערבי ובמדינות האסלאם
סקרים אשר נערכו בעשרות השנים האחרונות העידו על היקפי אנטישמיות רחבים בעולם המוסלמי, ובייחוד בקרב מדינות ערב. יהודים משולים לעיתים לצאצאיהם של קופים וחזירים (תפיסות אלו לעיתים מקובלות גם ביחס לנוצרים), כאשר ישנם אימאמים ואנשי דת אשר מאמצים טרמינולוגיה שלילית ביחס ליהודים בדרשות ופעילויות אחרות במסגדים.
המקור לאותן התפיסות הולך אחורה עד לראשית האסלאם, כאשר הקוראן וכתבי הקודש המוסלמים כוללים במסגרתם התייחסויות שליליות כלפי היהודים. בהקשר זה, סיפורי הקוראן מספקים פרטים בדבר ניסיונותיו של נביא האסלאם מוחמד לצרף יהודים אל דת האסלאם, במאבקיו ביהודים בעיר אל-מדינה וכן תכתיביו של מוחמד, אמרותיו ומנהיגו בכל הנוגע ליהודים.
האנטישמיות החדשה
אנטישמיות חדשה עניינה בביקורת כלפי מדינת ישראל אשר לעיתים עולה אף לכדי שלילת עצם קיומה על רקע הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים. אנטישמיות זו מתאפיינת בדה לגיטימציה למדינת ישראל והתנהלותה, אשר נעשית באמצעות תעמולה אשר מתמקדת ברעיון הציוני, חרם, ועוד.
צורה זו של שנאה נוטה למקד את מסריה לפחות ברמה הרשמית וההצהרתית כלפי מדינת ישראל המודרנית והציונות, אגב התבססות על מאפיינים לאומיים, זהותיים ואתניים, על חשבון טרמינולוגיה המזוהה בגדר אנטישמיות אשר מתמקדת ביהודים או ביהדות כדת. לצד זאת, הן הפעולות והן המסרים המזוהים על האנטישמיות החדשה אינם מבחינים לעיתים בין יהדות לבין ישראליות או ציונות, כאשר המשמעות אשר עולה בעקבות הדברים מטשטשת.
האנטישמיות החדשה מתקשרת בחלקה לנטייה הרווחת במדינות המערב להכרת האחר והשונה תוך כיבוד הגיוון התרבותי, האתני והדתי, אך גם בהדרת ישראל וביקורת המופנית כלפיה מעצם היותה מדינה ציונית, ויצירת זיקה בין ציונות לבין אתנוצנטריות ולאומנות.
ישנה נטייה אשר מקורה במדינות העולם המוסלמי לטשטש את ההבחנה בין ישראלי ליהודי, במקביל ליצירה של זיקה בין שנאה למדינת ישראל המודרנית לבין שנאה כלפי יהודים. במרכזה של תפיסה זו עומדת הפעילות הנערכת על ידי גורמים פרו-פלסטינים כנגד ישראל על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני. דעות אנטישמיות כאמור המופנות כלפי ישראלים ויהודים כאחד מתבססות על מוטיבים אנטישמיים שמקורם בהשקפות אנטישמיות שונות, ובכללן תאוריות קונספירציה, אנטישמיות דתית-נוצרית ועוד.
בנוסף, אנטישמיות חדשה מתבססת על פעילותם של גורמים המזוהים עם השמאל הפוליטי במדינות מערב אירופה וארה"ב, אשר משתפים לעיתים פעולה עם גורמים אסלאמיים ופרו פלסטינים, אגב התבססות על תעמולה אנטישמית ופעילות המתמקדת במדינת ישראל ולעיתים זולגת לכיוונן של אוכלוסיות יהודיות מקומיות.







