מקבוצה בעלת יכולות צבאיות מוגבלות ומצומצמות, החותים התפתחו וצברו כוח צבאי משמעותי לאחר ההפיכה שהתרחשה בתימן במסגרת האביב הערבי.

כוחה של התנועה נשען במידה רבה על סיוע הניתן מאת איראן והקשרים הקיימים בין החותים לבין כוח קודס האיראני, אשר פועל על מנת לחזק את בעלות בריתה של טהראן בסהר השיעי בו נוכחות של אוכלוסייה שיעית, ובכלל זאת בתימן, בעיראק, בלבנון ובסוריה.

כיום החותים מחזיקים באמתחתם באמצעי לחימה ותחמושת המאפשרים לתנועה לפתוח במתקפות צבאיות על אדמת תימן אל מול ארגונים מתחרים של התנועה, כמו גם ליזום מתקפות צבאיות על מדינות, ובהן ערב הסעודית השכנה ואף מדינת ישראל.

במסגרת זאת ניתן לציין בין היתר ארסנל של טילים בליסטיים, מל"טים, טילים מונחים נגד טנקים ועוד.

המחשה ליכולותיהם הצבאיות של החותים באה לידי ביטוי לפני מס' שנים בתקיפה של מתקני הנפט בשטחי של ערב הסעודית אשר על פי פרסומים זרים בוצעה על ידי התנועה, והשביתו את ייצור הנפט והייצוא שלו מהממלכה הסעודית למשך מס' ימים.

בנוסף לכך ניתן לציין שיגורים של טילים בליסטיים ומל"טים לכיוונה של ישראל, אשר חלקם אף התפוצצו וגרמו להרס של רכוש, בעוד אחרים יורטו באמצעות מערכת חץ וכן בעזרת ספינות שיוט אמריקאיות.

בנוסף, המיליציה החותית מתמחה בלוחמת גרילה ואף בתמרונים צבאיים בהם מפעילה התנועה יחידות צבאיות לצורך פתיחה במתקפות מורכבות כנגד ארגונים אחרים, כיבוש נרחב של שטחים ואף הדיפת התקפות נגדיות.

בהקשר זה, החותים אף הצליחו לכבוש את עיר הבירה צנעא בתימן וכן לעמוד בפני מתקפות אוויריות ממושכות במעורבות חיל האוויר הסעודי והאמירתי, מה שאפשר להם לשמור על שטחים שנכבשו על ידה במסגרת המלחמה בתימן.