רמדאן - דיוקן
הרמדאן הינו החודש הקדוש עבור המוסלמים והתקופה בשנה במסגרתה המאמינים המשתייכים לדת האסלאם צמים במהלך היום מהשחר ועד לשקיעת השמש.
בהתאם לאמונה באסלאם, בחודש הרמדאן פסוקי הקוראן הורדו למוחמד על ידי המלאך ג'יבריל, ובשל כך נובעת הקדושה המזוהה עם חודש זה.
במהלך הרמדאן המוסלמים מקיימים בדבקות מס' מצוות אשר מהוות חלק מחמשת עמודי האסלאם – צום, תפילה וצדקה.
בסוף הרמדאן חל חג עיד אל-פיטר, אשר במסגרתו נשבר הצום והמוסלמים מקיימים ארוחות קהילתיות ותפילות בצוותא.
הרמדאן, החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי, הינו החודש הקדוש באסלאם ובעל משמעות דתית ורוחנית עבור המשתייכים לדת.
במהלך תקופה זו המוסלמים מקדישים את יומם לצום, תפילה וצדקה, שלושה מבין חמשת עמודי האסלאם אשר חובה על כל מוסלמי לבצע בהתאם ליכולותיו.
בכל יום בחודש עד רדת השמש המוסלמים נוהגים להימנע ממזון ושתייה, קיום יחסי אישות ועישון.
חודש הרמדאן מתאפיין במעשים המבטאים ערכים המופיעים בקוראן ומזוהים על פי המסורת עם הנביא מוחמד ודת האסלאם, ובהם ענווה, גמילות חסדים, עזרה לזולת, התמסרות וכניעה לאללה, ועוד.
מקור קדושתו של הרמדאן נטוע במסורת המוסלמית לפיה פסוקי הקוראן החלו להתגלות בפני הנביא מוחמד על ידי המלאך ג'יבריל (המלאך גבריאל) במהלך חודש זה, החל משנת 610 לספירה ובהיותו של מוחמד כבן 40 שנים.
בהתאם לאמונה המוסלמית, הגרסה הראשונה של הקוראן התגלתה לנביא האסלאם בלילת אל-קדר, אשר חל בסוף חודש רמדאן ובמהלכו מקובלת התפיסה לפיה נפתחים שערי שמים לתפילות המוסלמים.
מצוות הצום בחודש רמדאן
חודש הרמדאן ידוע בייחוד בשל מצוות הצום החלה על המוסלמים במהלכו ואשר מקורה בסורת אל-בקרה (סורת הפרה) בקוראן.
הצום ברמדאן נעשה בכל יום בחודש החל מהשחר ועד לשקיעת השמש כעדות למסירות המוסלמים לאללה ולמען טיהור הנשמה.
ארוחת שבירת הצום הנערכת בסוף כל יום מכונה איפטאר, נחגגת עם קרובי משפחה ועם חברי הקהילה ומתחילה באכילה של תמרים, בהתאם למנהגיו של נביא האסלאם מוחמד.
מצוות הצום ניחנת במשמעויות חברתיות, כדוגמת עידוד קרבה ואמפתיה בין חברי הקהילה הנזקקים והזדהות עם סבלם של אחרים, כגון מחסור, עוני ורעב.
בנוסף, סעודת שבירת הצום, האיפטאר, אשר נערכת בסוף כל יום בצוותא מחזקת קשרים בין חברי הקהילה וסולידאריות חברתית.
התפילה ברמדאן
מצווה נוספת ודומיננטית בחודש הרמדאן הינה התפילה, ויחד עמה ההתחברות הרוחנית של המוסלמים עם אללה.
בדומה לצום, התפילה מהווה אחד מבין חמשת עמודי האסלאם.
בהקשר זה, חודש הרמדאן הינו בעל חשיבות אמונית באסלאם, ולצד ביצוע מצוות השריעה (ההלכה המוסלמית), המוסלמים מתמקדים בחיזוק הקשר הרוחני עם האל ומבקשים כפרה על מעשיהם.
במהלך חודש הרמדאן מוסלמים רבים נוהגים לערוך הרהור עצמי ובחינה רוחנית, כאשר הימים מוקדשים לתפילה ומעשי צדקה, לצד חיזוק והכרה בחשיבותם של ערכים כדוגמת שליטה עצמית, חמלה וסבלנות.
התפילה ברמדאן נעשית לעיתים בצוותא ובמסגרת חברתית רחבה יותר מהנהוג בתפילות במהלך זמנים אחרים בשנה.
התפילה הקהילתית אשר במהלכה המוסלמים קוראים פסוקים רבים מהקוראן מסייעת לחיזוק האחדות ותחושת השייכות בחברה וכן מקדמת את תהליך ההתמסרות וחיזוק הזיקה עם האל, למען סליחת חטאים וטיהור עצמי.
צדקה ברמדאן
בנוסף לצום ולתפילה חודש הרמדאן מהווה תקופה של חסד וצדקה (זכאה), ונהוג לעודד מוסלמים לתרום לחלשים בחברה ולהשתתף בהתנדבויות ועזרה לקהילה.
כל זאת, אגב חיזוק ערכים כגון חמלה אשר על פי המסורת לה ניתן דגש ובולטות על ידי הנביא מוחמד.
זכאת אל-פיטר הינה דוגמא לכך, אשר המהווה בגדר חובה לפני תפילת עיד אל-פיטר בסוף הרמדאן המסייעת למאמינים לטהר את עצמם בעקבות רכושם ועושרם.
במהלך עיד אל-פיטר נהוג לתת צדקה (המכונה גם זכאת אל-פיטר) אשר מטרתה היא טיהור המוסלמים מחטאים שנעשו בזמן הצום, ומהווה גם עמוד נוסף מחמשת עמודי האסלאם.
סיום רמדאן בעיד אל-פיטר
חשיבותו של חודש הרמדאן חורגת מהיבטים אינדיבידואליים, וניחנת גם במאפיינים חברתיים ותרבותיים. השווקים במדינות האסלאם שוקקים חיים ומאמינים, ובהם נמכרים מאכלי רמדאן מיוחדים וקישוטים.
ברמדאן המסגדים מלאים במתפללים ובערבים משפחות מתאספות לארוחות חגיגיות, בהן המשתתפים מספרים סיפורי מסורת בעלי היבטים דתיים ורוחניים.
הרמדאן מסתיים בחג עיד אל-פיטר אשר מכונה גם החג הקטן, ומהווה את אחד משני החגים המרכזיים באסלאם יחד עם עיד אל-אדחא, המציין את המועד לקיום מצוות העלייה לרגל למכה (החג').
עיד אל-פיטר מסמן את תחילתו של שוואל, החודש הבא לאחר הרמדאן, ובמסגרתו נערכות חגיגות של המוסלמים.
בחג המוסלמים שוברים את הצום שנערך כחודש ימים במהלך הרמדאן ובמהלכו מקיימים תפילות קהילתיות וסעודות, על רקע הכרת תודה מצד המאמינים ובקשת סליחות.
