תוכן עניינים
בזמן שחמאס פועל בכדי לחדש כוחות ולשמר את אחיזתו ברצועת עזה, ומנגד הרשות הפלסטינית מובילה את המאמצים הלאומיים 'הרכים' אשר עוברים מבית על מסלול הרפורמה במוסדות הפלסטיניים ומחוץ על בדרך אפיקים בינלאומיים.
בד בבד, בישראל פועלים בכדי לשמר את הישגי המלחמה מול ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה, במקביל לחיזוק הזיקה לשטחים ביהודה ושומרון הנתונים בחלקם במחלוקת בראייה בינלאומית.
על רקע האירועים האחרונים, דינמיקה מעניינית הולכת ומתפתחת בין מועצת השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין האומות המאוחדות בכל הנוגע לעתידו של הסכסוך הישראלי פלסטיני והמסלול להקמה של מדינה פלסטינית.
הזירה העזתית
בימים שלאחר מלחמת חברות ברזל, ארגון הטרור חמאס פועל בכדי לשמר את כוחו ברצועת עזה על רקע המשך הנוכחות של צה"ל והדרישה המגיעה מקרב הממשל האמריקאי ליישום ההבנות מתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בחמאס מבינים שיידרשו לוויתורים בהיבט המשילותי ובהיבט הביטחוני, אולם לעת עתה נדמה שאין בכוונתו של ארגון הטרור לוותר על רצועת עזה, ובמקום לקרוא תיגר הוא מתאים את עצמו למהלכים אותם מובילות ארה"ב והמתווכות.
אנשיו פועלים בכדי לשמר מרחב השפעה בתוך המסגרת האדמיניסטרטיבית אשר הולכת ומתגבשת בהתאם לתכניתו של טראמפ, לצד מגעים להסדר אשר יאפשר לו לשמור על האמצעים הדרושים לו לצרכי הישרדותו והגנה הן מפניה של ישראל והן מפניהם של גורמים בתוך הרצועה.
יהודה ושומרון
בזמן שחמאס ואדריכלי הטבח של ה-7 באוקטובר 2023 מציגים גמישות לצד עקביות אל מול נסיבות חדשות, ברשות הפלסטינית פועלים בכדי למנף את הסיטואציה אשר נוצרה על רקע המלחמה ומתקדמים בנתיב להקמה של מדינה פלסטינית.
בעוד שבחמאס מזוהים עם 'דרך ההתנגדות' והטרור, אנשיו של אבו מאזן ממשיכים ביתר שאת במערכה לאומית באמצעות מנגנונים בינלאומיים, ובעיקרם דיפלומטים, משפטיים והסברתיים.
פעילות זו מתאפיינת בחלקה בעבודה אינטנסיבית מול מוסדות האו"ם, לצד מפגשים של בכירים פלסטינים עם מנהיגים בעולם והשתתפות באירועים שונים אשר מקדמים את הסוגיה הפלסטינית.
לצד זאת ולא פחות חשוב מכך, הרפורמה במוסדות הרשות הפלסטינית תופסת חלק מרכזי מהשיח בקרב גורמים פלסטינים. כל זאת, על רקע הזיקה המסתמנת בין המאבק בשחיתות, קידום דמוקרטיזציה וחיזוק תדמיתה של הרשות הפלסטינית כלפי חוץ לבין שימור לגיטימציה בינלאומית.
בהקשר זה, אין לזלזל במידת החשיבות של ההכרה הבינלאומית אשר עומדת במוקד ועשויה להשפיע הן על היבטים של מימון וסיוע כלכלי והן על מעמדה של הרשות הפלסטינית בתור הנציגה הבלעדית של הפלסטינים בחתירתם לעבר זכויותיהם הלאומיות.
משכך, לצורך לתת מענה לדרישות המופנות כלפי הרשות הפלסטינית עשויה להיות השפעה מהותית על היכולת של הפלסטינים לקדם את שאיפותיהם, לצד הדרישה להתמודד עם אתגרים נוספים, ובהם הפיצול בין יהודה ושומרון (הגדה המערבית) לבין רצועת עזה, אשר עשויה לעלות במוקדם או במאוחר.
ישראל - המערכה ביום שאחרי
על אף המעורבות הבינלאומית הגוברת בענייני רצועת עזה והיחסים בין ישראל לבין חמאס והירידה בעצימות המלחמה, בישראל ממשיכים לפעול בכדי לנסות ולשמר את הישגי המלחמה ולהכשיל את מאמציו של חמאס להתעצם מחדש.
בהקשר העזתי, המערכה הישראלית היא מורכבת ומתאפיינת בנדבכים צבאיים, דיפלומטיים ואדמיניסטרטיביים כאחד. כל זאת, בהינתן המשך המתקפות כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים, השאיפה לצמצם מעורבות טורקית-קטארית והמאבק שעוד צפוי כנגד ניסיונותיו של חמאס להתערב במנגנונים השלטוניים אשר הולכים ומתגבשים ברצועת עזה.
ביהודה ושומרון, בזמן שהפלסטינים מקדמים מאמצים מדיניים ומעבים בריתות עם גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים כאחד, ישראל מקבלת החלטות אשר להן עשויות להיות משמעויות מעשיות בהיבט של קרקע וטריטוריה.
החלטות אשר התקבלו לאחרונה בישראל הנוגעות לאזורים ביהודה ושומרון, כדוגמת הסדר רישום הקרקעות וצמצום המגבלות החלות על יהודים ברכישה של קרקעות, הביאו לביקורת בינלאומית כלפיה גם מצד בעלות בריתה.
יחד עם זאת, המהלכים האחרונים עשויים לקבל אופי פרקטי בהמשך ככל ופעולות הננקטות על ידי ישראל והפלסטינים כיום יהוו בגדר שלבים מקדימים לתהליך מדיני עתידי אשר יחודש בהמשך, ולמשא ומתן ישיר בתיווך ממשל טראמפ.
המערכת הבינלאומית
לא פחות מעניינות וחשובות הן ההתפתחויות בזירה הבינלאומית ומה שנדמה כמבנה דו ראשי והשפעות מכיוונים שונים להמשך על רצועת עזה, יהודה ושומרון, התהליך המדיני, ובתווך – ישראל והפלסטינים.
מועצת השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיימה היום את מפגשה הראשון, וממשיכה להתפתח, על רקע הבנות מתגבשות בהיבטים פיננסיים וביטחוניים אשר נוגעים לתרומה הכספית של המדינות החברות וכוח ייצוב בינלאומי שיפעל בשטחי רצועת עזה.
הפרטים בקשר לכך נמסרו היום על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך הכינוס של מועצת השלום, בהתאם לדיווח שפורסם על ידי סוכנות הידיעות AP.
מנגד, האומות המאוחדות ממשיכות לשמש בתור זירה דיפלומטית מרכזית בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני וכזו אשר בה הפלסטינים זוכים לגב מדיני מקרב גורמים בעולם המוסלמי ומעבר לו.
בהקשר הזה, היום נערך דיון במועצת הביטחון של האו"ם אשר במהלכו נשמעו, בין היתר, הצהרות ונאומים אשר מבקרים את ישראל בגין ההחלטות האחרונות שהתקבלו בכל הנוגע ליהודה ושומרון ונוכחותה של ישראל בשטחים.
בכלל זאת ניתן להפנות לגינויים אשר נשמעו מצד הנציגה של קטאר ופורסמו על ידי משרד החוץ הקטארי ברשת X, כמו גם דברי ביקורת מאת שרת החוץ הבריטית איווט קופר אשר פורסמו על ידי המשלחת של בריטניה לאו"ם ברשת X.
