
אבו מאזן (מחמוד עבאס)
צילום: a katz / Shutterstock.com
מחמוד עבאס או בכינויו, אבו מאזן, הוא יושב ראש הרשות הפלסטינית אשר נבחר לכהונתו כנשיא בשנת 2005 לאחר שהחליף את קודמו בתפקיד, יאסר ערפאת. מלבד כהונתו ברשות, אבו מאזן עומד בראש תנועת הפתח ומנהיג את הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף).
אבו מאזן - דיוקן
כהונה ותפקידים
אבו מאזן (מחמוד עבאס) הוא יושב ראש הרשות הפלסטינית. בנוסף, הראיס הפלסטיני עומד בראש תנועת הפתח ומנהיג את הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). עבאס החליף את יושב הראש המיתולוגי של הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת בשנת 2005, ומאז מכהן בתפקידו ללא בחירות במוסד הנשיאות.
היריבות מול חמאס
אבו מאזן עומד בראש הרשות הפלסטינית אשר שולטת בשטחי A ו-B (שליטה אזרחית) באזור יהודה ושומרון, אל מול המובלעת העזתית המצויה תחת שליטה של ארגון הטרור חמאס.
בתקופתו של אבו מאזן נוצר הקרע בין הפלגים הפלסטינים המרכזיים, חמאס ופתח, ובין שני האזורים הנתונים לשליטה פלסטינית, עזה ויהודה ושומרון.
מטרה וטקטיקות
בשונה מחמאס אשר מאמץ את דרך הטרור על מנת לקדם את האינטרסים הפלסטינים, אבו מאזן הבהיר לא אחת את התנגדותו למאבק אלים. במקום זאת, עבאס והרשות הפלסטינית מאמצים דיפלומטיה, הסברה ופעילות במוסדות בינלאומיים לקידום השאיפות הלאומיות הפלסטיניות.
מאמרים בולטים בנושא אבו מאזן


היום שאחרי אבו מאזן – צפי והשלכות לעתידה של הרשות הפלסטינית | ניתוח עומק

מלחמת חרבות ברזל כעימות אזורי נוסף במסגרת המאבקים בין מעצמות העל | ניתוח

סגן המועצה המחוקקת הפלסטינית: חמאס קיים בלב של עמנו ועמי האומה הערבית ואינו נוכח רק בעזה

פעולתו של חמאס בשטחי ישראל מתרחשת על רקע המגעים לנורמליזציה בין ירושלים לריאד וכהכנה ליום שאחרי עידן אבו מאזן | דעה

חמאס מקיים התייעצויות עם הפלגים הפלסטינים החמושים לקראת הכינוס שיערך בסוף החודש עם הרשות הפלסטינית

הוועידה הלאומית הפלסטינית מתכנסת היום בדוחא





מועצת הביטחון צפויה להצביע היום על הכרה במדינה פלסטינית

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית הגיש את התפטרות ממשלתו לאבו מאזן



מחמוד עבאס אימץ את הכינוי 'אבו מאזן' על שם בנו מאזן אשר נפטר בשנת 2002 בעקבות אירוע לבבי.
יושב ראש הרשות הפלסטינית היה מעורב במהלך שנות השישים בפעילות הפוליטית שמטרתה היתה לקדם את השאיפות הלאומיות של הפלסטינים, וזאת לצד אישים פלסטינים בולטים נוספים כדוגמת יאסר ערפאת.
בניגוד לערפאת אשר היה אהוד ונערץ על ידי הציבור הפלסטיני ונחשב היה לדמות הפלסטינית הבולטת עד לשנות האלפיים, אבו מאזן מזוהה כאדם שקט יותר, חסר כריזמה או נוכחות בולטת בקרב הציבור הפלסטיני.
במסגרת פעילותם הפוליטית השניים היו מעורבים בהקמת תנועת פתח, אשר הצטרפה מס' שנים לאחר היווסדותה לאש"ף, ארגון גג אשר איגד תחתיו מס' תנועות פלסטיניות. לימים פתח הפכה למפלגה הדומיננטית באש"ף.
בעקבות הצטרפותה של פתח לאש"ף אבו מאזן מונה כחבר למועצה הלאומית הפלסטינית, לצד כהונתו כחבר בוועד הפועל של אש"ף.

תפיסותיו של אבו מאזן - אימוץ הדיפלומטיה על פני הטרור הפלסטיני
אבו מאזן נודע כמי שדוחה את השימוש בטרור ומצדד בהתנהלות מתונה יותר, תוך מתן דגש לפעילות דיפלומטית ושימוש באמצעים לא כוחניים על מנת לקדם את הסוגייה הפלסטינית.
יושב ראש הרשות הפלסטינית התנגד לדרך הטרור וההתנגדות הפלסטינית המזוהה עם חמאס, אשר החלישו לטענתו את מעמדם של הפלסטינים בעולם ואת קידום שאיפותיהם הלאומיות.
המחשה לכך ניתנת במסגרת פעילותו של מחמוד עבאס במהלך שנות ה-70, אז קיים מערכת יחסים קרובה עם נציגים רשמיים של מדינות ערב המתונות, ובהן המשטר הסעודי וירדן, לצד התנגדותו של עבאס לאירועי האינתיפאדה השנייה.

אבו מאזן והיחס ליהודים
על אף מוכנותו לאמץ פעילות מתונה להשגת המטרות הפלסטיניות עבאס ידוע בעמדותיו הניציות כלפי יהודים והמפעל הציוני.
עמדות אלו מתבטאות באמרות אנטישמיות המזוהות עם אבו מאזן, המאמצות נרטיבים ותאוריות קונספירציה המופנות כלפי היהודים מזה מאות שנים.
לצד האמור עבאס ביטא לא פעם הזדהות עם עמדות נוקשות באשר לתנאים לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, ובכללן דרישתו לסילוקם ופינוים המוחלט של כל היהודים משטחי יהודה ושומרון.

מחמוד עבאס בכהונתו כיו"ר הרשות הפלסטינית
אבו מאזן היה מעורב ביוזמת תהליך אוסלו ובכלל זאת בשיחות המשא ומתן והחתימה על ההסכמים במסגרת פעילותו בארגון אש"ף.
לאחר מותו של יאסר ערפאת בשלהי שנת 2004 התמודד מחמוד עבאס על תפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית. במסגרת מצעו במערכת הבחירות הדגיש עבאס את תמיכתו בזכות שיבה מלאה עבור הפלסטינים לצד הצורך בקיומה של רשות אחת אשר תדאג לענייניהם במסגרת חוק אחד ומוקד אחד ומוסמך להפעלת כוח.
מחמוד עבאס הושבע לתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית בחודש ינואר 2005 לאחר שזכה במרבית הקולות בפער של עשרות אחוזים מיריבו בבחירות, ד"ר מוסטפא ברגותי, ומכהן מאז בתפקידו.