דונלד טראמפ
צילום: Christopher Halloran / Shutterstock.com
דונלד טראמפ הוא נשיאה ה-47 של ארה"ב, תפקיד בו הוא מכהן בפעם השניה לאחר כהונתו הראשונה כנשיא ה-45 של המעצמה האמריקאית אשר תמה בשנת 2021.
הנשיא הנוכחי של ארה"ב היה מוכר בציבור הרחב עוד לפני תחילתה של הקריירה הפוליטית שלו כאיש עסקים אשר פעיל במיוחד בתחום הנדל"ן. בנוסף, טראמפ הוא אושיה תקשורתית וידוע בתחום בתור המנחה של תכנית הטלוויזיה האמריקאית 'המתמחה', אשר גם לקח חלק בהפקתה.
הבנות בין ארה"ב לבריטניה בדבר הסכם סחר היסטורי
מאי 8, 2025
עבאס עראקצ'י: עסקה אפשרית באמצעות דיפלומטיה
מאי 5, 2025
שר החוץ האיראני הודיע על דחייה של שיחות הגרעין
מאי 2, 2025
ארה"ב והודו סיכמו את התנאים למו"מ בנושא הסחר
אפריל 23, 2025
מדינה בסופ"ש: המלחמה באוקראינה, התהליך המדיני ושיחות הגרעין
אפריל 19, 2025
הבית הלבן: השיחות מול איראן מהוות "צעד קדימה"
אפריל 13, 2025
ארה"ב מזהירה מפני אספקת תמיכה לחות'ים
אפריל 10, 2025
נטיותיו הפוליטיות של טראמפ
טראמפ מזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בארה"ב ומשתייך לצד השמרני של הפוליטיקה האמריקאית.
יחד עם זאת, טראמפ מציג תפיסה פוליטית, אידאולוגיה וקווי מדיניות ייחודיים לו אשר חורגים בחלקם מתפיסות סטנדרטיות שרווחות במפלגה הרפובליקאית.
טראמפ מזוהה יותר מכל עם הסיסמה 'אמריקה תחילה' (America First), אשר מצדדת בקביעת מדיניות וקבלת החלטות אשר מתחשבות ראשית באינטרסים של המעצמה האמריקאית.
עמדתו של טראמפ מתבססת על תפיסה על פיה בעשורים האחרונים ארה"ב נמצאת בירידה מתמדת במידת השפעתה ועוצמתה ביחסים הבינלאומיים.
בעניין זה, טראמפ מתמקד בהשלכות שליליות הנוצרות לרעת ארה"ב בעקבות תנאי היחסים המסחריים בינה לבין בעלות בריתה.
העמדה היא כי אותם יחסים מתאפיינים בתנאים לא הוגנים לרעת המעצמה האמריקאית וניצולה על ידי ידידותיה.
נשיא ארה"ב מביע ביקורת כנגד היבטים מסוימים של הגלובליזציה והשפעותיה, ובהן פגיעה בריבונותן של מדינות וערעור מעמדו ומאפייניו של הלאום.
לצד זאת טראמפ עומד לעיתים על השלכות קרובות יותר לבית אשר מתבטאות בסגירה של תעשיות ועסקים אמריקאים והעברתם אל מחוץ לגבולות ארה"ב.
מצע פוליטי של דונלד טראמפ ויוזמותיו הביצועיות
במהלך כהונתו הקודמת כנשיא ארה"ב ובמצע הבחירות לנשיאות ה-47 של המעצמה האמריקאית טראמפ התמקד במס' סוגיות בולטות.
באשר לענייני פנים-אמריקאים, טראמפ מזוהה ככלל עם – התנגדות להגירה ממדינות מוסלמיות ואמריקה הלטינית; הפחתה במיסים לאינדיבידואלים ועסקים; הפחתה ברגולציה והחלת מגבלות על רגולציה חדשה; אימוץ קו פרגמטי בנוגע להפלות ותמיכה בהותרת ההכרעה בעניין לטובת המדינות.
בכל הנוגע ליחסי החוץ של ארה"ב, טראמפ הביע לא אחת ביקורת כלפי האיחוד האירופי והציע לבחון מחדש תנאים ביחסי ארה"ב-אירופה.
במוקד, טענות לתנאי סחר לא הוגנים המיטיבים עם האיחוד האירופי על חשבון ארה"ב במסגרת המסחר בין הצדדים וביקורת בעקבות אי עמידתן של מדינות אירופה בהתחייבויותיהן הכלכליות לטובת הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו).
אירועים בולטים בתקופת נשיאותו הקודמת של טראמפ
נשיאותו של טראמפ כנשיא ה-45 של ארה"ב תיזכר בזכות אירועים שונים אשר נוגעים לבקרת גבולות, היבטים משטריים, מדיניות חוץ, סוגיות ביטחוניות ועוד.
ביניהם ניתן לציין את הבנייה של החומה על גבול ארה"ב-מקסיקו, שנועדה להתמודד עם זרם ההגירה לארה"ב ממדינות אמריקה הלטינית.
אקט נוסף של טראמפ היה מינוי מס' שופטים שמרנים לביהמ"ש העליון בארה"ב, בצעד אשר השפיע בהמשך על פסיקותיה של הערכאה הגבוהה בנושאים מהותיים לציבור האמריקאי.
בהקשר זה ניתן למנות את ביטול הלכת 'רו נגד וייד' אשר הכירה בזכותן של נשים לבצע הפלה ללא התערבות של המדינה בשליש הראשון להריון והותרת ההחלטה בעניין לטובת המדינות.
גולת הכותרת הדיפלומטית בכהונתו הקודמת של טראמפ התבטאה בחתימה על הסכמי אברהם ונורמליזציה היסטורית בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו.
אירוע מדיני בולט נוסף שאירע בכהונתו היה הפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן שנחתם בתקופתו של קודמו בתפקיד, ברק אובמה.
לאחרונה הנשיא האמריקאי החל לצדד בחזרה להסכם גרעין חדש, אגב הדגשת השאיפה למנוע מאיראן נשק גרעיני.
בעוד שבתקופת כהונתו של ביידן ארה"ב חוותה הרעה ביחסים עם רוסיה וצפון קוריאה, טראמפ מנגד ידוע בקשריו עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ומנהיגה של צפון קוריאה קים ג'ונג און.
היחס של טראמפ לישראל
תקופת נשיאותו של טראמפ התאפיינה בהחלטות חסרות תקדים אשר ביטאו תמיכה וקרבה לישראל.
ביניהן ניתן למנות את העברת השגרירות של ארה"ב לירושלים, הכרה בירושלים כבירתה של מדינת ישראל והכרה בריבונות של ישראל ברמת הגולן, ובפרישה מהסכם הגרעין עם איראן אליו ישראל התנגדה.
נקודת השיא ביחסים עם ישראל באה לידי ביטוי במעמד החתימה על הסכמי אברהם, במסגרתו לקחו חלק דונלד טראמפ, בנימין נתניהו ונציגיהם של איחוד האמירויות הערביות ובחריין, כאשר בהמשך הצטרפו למערכת ההסכמים גם מרוקו וסודן.
אירוע זה התאפשר בעקבות מעורבותו של ממשל טראמפ וצעדים אותם הנשיא האמריקאי היה מוכן לנקוט לטובת מדינות ערב בתמורה לנורמליזציה והסדרת היחסים עם ישראל.
לצד התמיכה בישראל, תקופת נשיאותו של טראמפ התבטאה ביחסים קרובים בין הנשיא האמריקאי לרה"מ ישראל, בנימין נתניהו.
בהמשך ולאחר ההפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, היחסים בין המנהיגים ידעו עליות ומורדות.
על אף האמור, בראיונות שטראמפ העניק לגופי תקשורת לאחר סיום כהונתו הקודמת בבית הלבן, נשיא ארה"ב הביע את נכונותו לעמוד לצדה של ישראל במקרה של עימות מול איראן.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
