דאעש לקח אחריות על הפיגוע במסגד שיעי בעומאן
יולי 17, 2024
דאעש
צילום: saeediex / Shutterstock.com
דאעש (שמו הרשמי – המדינה האסלאמית) נוסד בסוף שנות התשעים על ידי פעיל הטרור הירדני אבו מוסעב א-זרקאווי בשטחי אפגניסטן. קרנו של דאעש עלתה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה שבמזרח התיכון, עת שהקים בשטחי המדינה השסועה ובעיראק השכנה חליפות אסלאמית אותה ניהל על פי עקרונות הקוראן והחדית'.
קורותיו של דאעש מתחילים בשנת 2003 במהלך הפלישה האמריקאית לעיראק. בתחילת דרכו הארגון הסתייע באל קאעידה באפגניסטן ואף היווה במהלך ימי מלחמת עיראק שלוחה של אל-קאעידה בעיראק (דאז – 'אל קאעידה בארץ שני הנהרות').
לאורך השנים ובייחוד לאחר תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה דאעש התרחק מאל קאעידה בשל פערים בתפיסת העולם, באסטרטגיה הרצויה ובעקבות שאיפות טריטוריאליות של מנהיגי הארגון.
בשיאו, דאעש שלט בשטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, כולל ערים גדולות כמו מוסול ורקה. השליטה הטריטוריאלית שלו אפשרה לדאעש לכפות את הפרשנות הקשה שלו לחוק האסלאמי, המכונה שריעה, על האוכלוסייה שתחת שלטונו. זה כלל עונשים דרקוניים על עבירות נתפסות והטלת קודים חברתיים נוקשים על אזרחים.
המטרה הסופית של המדינה האסלאמית היא הקמת ח'ליפות אסלאמית עולמית הנשלטת על ידי חוקי השריעה.
מקורותיו של דאעש, הנאמנות לאל קאעידה והמלחמה מול ארה"ב בעיראק
מייסדו של דאעש נודע בשם אבו מוסעב א-זרקאווי, אזרח ירדני אשר החל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 פעל לצורך הפצת עקרונות האסלאם הסלפי, ואף נסע לאפגניסטאן על מנת להצטרף למוג'אהידין במלחמתם כנגד הפלישה הסובייטית.
בשנת 1992 נעצר זרקאווי בירדן בגין פעילות כנגד משפחת המלוכה הירדנית, ובעת שהותו בכלא פגש את המטיף הסלפי אבו מוחמד אל-מקדיסי והתיידד עמו. לאחר שחרורו לקראת סוף המאה ה-20 נסע זרקאווי לאפגניסטן מתוך מטרה לשכנע את בכירי ארגון אל קאעידה לתמוך בו ולקבל את ברכתם לצורך הקמתם של תאים וקבוצות אסלאמיות חמושות באזור.
מנהיגי אל קאעידה, אשר הסתייגו מחלקים מרעיונותיו של זרקאווי ובעיקרם מהאידאולוגיה אשר כפרה באמונות השיעיות, תמכו בו מעצם השם שנודע לו לאורך השנים והמוניטין שצבר בגין פעילותו ובשל קשריו עם פעילי טרור ערביים אשר השתייכו לזרם הג'יהאדי באסלאם.
בשל כך קיבל זרקאווי את התמיכה והמשאבים מאת ראשי אל-קאעידה, שהיו דרושים לשם הקמת מחנה אימונים באפגניסטאן לג'יהאדיסטים אשר זוהו עמו.
לאחר תחילתה של המלחמה בעיראק עם פלישתה של ארה"ב, הארגון שהקים זרקאווי בשם 'קבוצת המונותיאיזם והג'יהאד' החל לתקוף את הכוחות האמריקאים, במקביל לביצוע פיגועים כנגד מטרות שיעיות. פעולות אלו הביאו לסיווג קבוצת המונותאיזם והג'יהאד ברשימת ארגוני הטרור ולהקפאת נכסי הארגון בארה"ב.
הארגון, אשר החל את דרכו כאמור בתמיכה וסיוע של אל קאעידה, נשבע אמונים בחודש אוקטובר 2004 לתנועתו של אוסאמה בן לאדן, אשר הובילה את הג'יהאד העולמי באותה העת.
במקביל שינה זרקאווי את שם ארגונו לאל קאעידה בעיראק. הצטרפותו של זרקאווי לאל קאעידה ושינוי שם הארגון קיבלו את ברכתו של בן לאדן בריש גלי בהודעה אשר הוציא לפלגים הסונים החמושים ברחבי האזור.
המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה – התנתקות דאעש מאל קאעידה
לאחר תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה החל אל קאעידה בעיראק במסכת כיבושים בסוריה ובכלל זאת בעיר חלב בצפון המדינה, וזאת במקביל לכיבוש ערים עיראקיות ולחימה מול שתי הצבאות במקביל.
התפתחויות אלו התרחשו על רקע עימותים בין הארגון שקודם למלחמת האזרחים פעל בעיקר בעיראק תחת חסות של אל קאעידה לבין לבין שלוחת אל-קאעידה הרשמית בסוריה, ג'בהת א-נוסרה.
בהמשך לחדירתו של על קאעידה בעיראק למרחב הסורי שינה הארגון את שמו לשם דאעש, ראשי תיבות של המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט. פעולה זו היוותה הצהרת כוונות מצד הנהגתו דאז של הארגון בהובלת אבו בכר אל-בגדאדי וראיית סוריה כחלק מהמרחב שעליו הינו נלחם לשם שליטה.
העימותים מול שלוחת אל קאעידה בסוריה והפרת הוראותיו של איימן א-זוואהירי אשר דרש מאל-בגדאדי לחדול מפעילותו בסוריה הביאו לניתוק הקשרים של אל קאעידה עם דאעש בחודש פברואר 2014, בעת שבה המדינה האסלאמית הגיעה לשיא כוחה עם הכיבושים של מוסול ותכרית.
המדינה האסלאמית התמקדה בשטחי סוריה ועיראק במתקפות הן נגד הממשל הסורי והן נגד האופוזיציה. בנוסף, ניהלה התנועה עימותים בהיקף נרחב גם נגד ארגון האם, אל-קאעידה, ובייחוד מול שלוחתו בסוריה, ג'בהת א-נוסרה (המכונה היום תחריר א-שאם), אשר הובילו לאלפי הרוגים משני הצדדים.
בהתאם להערכות, בסוף שנת 2015 דאעש החזיק בשטח אשר התפרס על פני עיראק וסוריה (תוך הסרת הגבולות שבין שתי המדינות) שהכיל כ-8-12 מיליון בני אדם, והשתרע ממערב עיראק למזרח סוריה, שם אכף את הפרשנות שלה לחוק האסלאמי, אשר התבססה בעיקרה על הבנה מילולית של הקוראן והסונה.
בהמשך להתפרסותו של הארגון וכיבושיו הנרחבים הכריז אבו בכר אל-בגדאדי על הקמתה של ח'ליפות אסלאמית בשטחים אשר נשלטו על ידי הארגון, במקביל לשינוי שמו למדינה האסלאמית (דאעש).
הקמת הח'ליפות היוותה בפועל הצהרה מטעם הארגון באשר לסמכות דתית, פוליטית וצבאית על מוסלמים ברחבי העולם, פעולה אשר זכתה לביקורת וגינויים מצד מדינות וארגונים מוסלמים המשתייכים לזרם המרכזי והמתון של האסלאם.
כיבושיו של דאעש
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה דאעש השתלט על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק השכנה, אגב ניצול מתחים עדתיים ודתיים.
צבירת כוחו של הארגון התאפשרה בין היתר לאור המחלוקות אשר שררו בין האוכלוסייה העלאווית והסונית בסוריה ובין האוכלוסייה השיעית והסונית בעיראק, בעוד הסונים הופלו לרעה באותם האזורים במשך שנים, והיוו כוח האדם הבולט אשר נלחם במשטרים בסוריה ועיראק.
בשיא התרחבותו הגיע דאעש לשליטה על שליש משטח סוריה ועיראק, לרבות השתלטות על שדות נפט באזור צפון מזרח סוריה מהם הפיק הארגון רווחים (לעיתים תוך מכירת נפט אף למשטר הסורי במחירים מוזלים).
האוכלוסייה הסונית באזורים שנכבשו היוותה מקור לגיוס כוח אדם חדש עבור הארגון, שהיה חיוני בעת מלחמתו בארגוני האופוזיציה בסוריה, במיליציות השיעיות בעיראק ובצבא הסורי והעיראקי, לצד מאבקים מול הכורדים אשר קיבלו תמיכה וסיוע אווירי מהקואליציה הבינלאומית.
פעילותה של הקואליציה הבינלאומית כנגד דאעש
באמצע שנת 2014, קואליציה צבאית בינלאומית בהובלתה של ארה"ב החלה לפעול כנגד דאעש בסוריה ובעיראק באמצעות תקיפות אוויריות ושימוש בכוחות רגליים אשר השתייכו לכוחות הסורים הדמוקרטים, בהנהגתם של הכורדים באזור.
המערכה של הקואליציה הבינלאומית כנגד הארגון הביאה למותם של אלפי פעילי המדינה האסלאמית, ולאבדן שטחים מצד הארגון.
בהמשך לכך, בשנת 2015 הצטרפה גם רוסיה למלחמה, מתוך מטרה לסייע למשטר הסורי אשר החל לאבד את אחיזתו על השטחים שנותרו בשליטתה, בעיקר במערבה של סוריה.
ההתערבות הרוסית, אשר התמקדה בשטחי סוריה, הביאה למותם של לוחמים נוספים של דאעש (אשר באותה העת כונה 'המדינה האסלאמית') באמצעות מתקפות של מטוסי קרב וטילים, ופעולות של כוחות מיוחדים שהשתייכו לצבא רוסיה, וכחות רגליים שהשתייכו לקבוצת וגנר.
קרבות כאמור התקיימו בנוסף להשתתפותם של אלפי לוחמים (ברובם שיעים) שגויסו מצד איראן ובעלות בריתה מרחבי העולם.
בחודש יולי 2017 הצבא העיראקי הצליח להשתלט מחדש על העיר מוסול וכבש אותה מידי המדינה האסלאמית, ולאחר מכן הכוחות הסורים הדמוקרטיים כבשו את העיר א-ראקה שבצפון סוריה, אשר הוכרה על ידי דאעש כאל עיר בירתו.
בהמשך לכך הארגון המשיך לאבד שטחים גם בעיראק וגם בסוריה, לרבות האזורים עתירי הנפט במחוז דיר א-זור שבמזרח סוריה, אשר היוו חלק ניכר מבסיסו הכלכלי של דאעש.
לבסוף, המדינה האסלאמית, אשר בשיא כוחה שלטה על למעלה משליש משטחן של עיראק וסוריה, איבדה את עיקר האזורים שהיו בשליטתה לטובת כוחות סוריים ועיראקיים, ועברה להוצאת מתקפות גרילה, תוך כדי כך שלוחמיה מסתתרים בקרב האוכלוסייה האזרחית ובאזורים ההרריים בגבול שבין שתי המדינות.
מטרותיו המרכזיות של דאעש
מטרתה של המדינה האסלאמית (בהתאם לשמו של הארגון) היתה להקים מדינה ללא גבולות רשמיים אשר תתנהל על פי חוקי ההלכה והחוק האסלאמי (השריעה).
בעת שבמקור התמקדה פעילותו של הארגון בשטחי עיראק, בהמשך נשא דאעש את עיניו לכל שטחי הלבנט והסהר הפורה כאל בסיס פעילותו. בנוסף דאעש החל בפעילות במדינות נוספות בעולם המוסלמי ואף בהוצאה לפועל של פיגועים כנגד מטרות מערביות ובשטחי רוסיה.
השטחים אשר נשלטו על ידי דאעש נוהלו במידה רבה על פי החוק הדתי המוסלמי, בניסיון לחקות את אורחות החיים אשר אפיינו את הדורות הראשונים לאסלאם בימי הביניים, אשר התבטאו בשיטות ענישה, יחס לנשים ועוד.
דאעש: אידאולוגיה ואמונה
תפיסת עולמו הדתית של דאעש מתבססת על זרם הסלפיה-ג'יהאדיה אשר החל להתפתח במסגרת מלחמת אפגניסטן בשנת 1979.
בסיום המלחמה מוג'הידין מוסלמים אשר הגיעו לשטחי אפגניסטן על מנת להילחם בסובייטים החלו להתפזר למדינות מוצאם ולהקים ארגונים אסלאמיים אשר לעתיד היוו חלק מתנועת הג'יהאד העולמי.
מטרתם של הארגונים, ובהם אל קאעידה אשר בראשותו עמד אוסאמה בן לאדן, היתה לאמץ מאבק חמוש ולנקוט בפעולות טרור כנגד משטרים ערביים ומדינות המערב, אותם סיווגו כמשטרים לא לגיטימיים הפועלים בניגוד לעיקרי דת האסלאם.
בהתאם לתפיסתו של דאעש, ארגונים, כתות ופלגים אחרים באסלאם כדוגמת שיעים, סופיים ואף מוסלמים סונים הסוטים מעקרונות האסלאם הסוני ומפרשנות דווקנית של הקוראן והסונה ואינם שותפים לתפיסת עולמו, נחשבים בגדר כופרים אשר נדרש להילחם כנגדם מלחמת שמד.
לדאעש אף חזון אפוקליפטי על פיו עתיד להתרחש קרב ארמגדון ואחרון בין הכוחות הנאמנים לאסלאם (לפי תפיסת עולמו של הארגון) לבין הכוחות הכופרים בעיירה דאביק שבצפון סוריה.
בהקשר זה, במהלך מלחמת האזרחים שהתנהלה בסוריה בין כוחותיו של בשאר אל אסד לבין ארגוני האופוזיציה הצליח דאעש להשתלט על העיירה עד האזור שוחרר במסגרת תקיפותיהם של הארגונים הכורדים בתמיכתה של הקואליציה הבינלאומית.
משטר ותעמולה באזורים שבשליטת דאעש
במהלך התקופה בה שלט דאעש בחלקים נרחבים מסוריה ועיראק החל הארגון להיות ידוע בשיטותיו הקיצוניות להטלת עונשים וחוקים שאותם החיל על האוכלוסייה שהיתה נתונה למרותו.
לשם ההמחשה ניתן לציין הוצאות להורג באמצעות צליבות, עריפת ראשים, עבדות מינית (מקרים ידועים נוגעים לשעבודן של נשים יזידיות בהמשך לכיבושים של הארגון בעיראק), ועוד.
לצורך הפצת המסרים וגיוס לוחמים לשורותיו דאעש עשה שימוש ברשתות החברתיות, אגב התקנת מצלמות לקסדות לוחמיו אשר צילמו ותיעדו את פעולות הצבאיות של הארגון. צילומים אלו הופצו באינטרנט וצברו קהל רב אשר סייע לארגון לעבות את מערך התומכים שלו.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
