דאעש
צילום: saeediex / Shutterstock.com
דאעש (המדינה האסלאמית) הינו ארגון טרור אשר משתייך לזרם הסלפי-ג'יהאדי באסלאם הסוני, ונוסד בסוף שנות התשעים על ידי פעיל הטרור הירדני אבו מוסעב א-זרקאווי. קרנו של דאעש עלתה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה שבמזרח התיכון, לאחר ההכרזה על הקמת הח'ליפות האסלאמית בהנהגה של ארגון הטרור בשטחי סוריה ועיראק השכנה על פי עקרונות הקוראן והחדית'.
דאעש על ציר הזמן
ראשיתו של דאעש
דאעש (המדינה האסלאמית) בתצורתו הראשונית נוסד בסוף שנות התשעים תחת השם אל-תוואחיד ואל-ג'יהאד על ידי אבו מוסאב א-זרקאווי, טרוריסט ירדני אשר שהה בכלא הירדני מס' שנים אשר במהלכן נתוודע לחכם ההלכה אבו מוחמד אל-מקדיסי והושפע מתפיסותיו.
התעצמותו של דאעש
ארגונו של אל-זרקאווי הלך והתעצם על רקע המלחמות של ארה"ב באפגניסטאן ובעיראק, במסגרתן הוא החל להעמיק את הקשרים עם בכירים באל קאעידה והפעיל מחנות אימונים באזורי המלחמה. בשנת 2004 זרקאווי וארגונו הפכו לשלוחה של אל קאעידה בעיראק, או בשמה האחר, אל קאעידה בארץ שני הנהרות.
החליפות של דאעש
אבולוציה נוספת בהתפתחותו של דאעש התרחשה על רקע המרד שנערך כנגד משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה וסדרת הכיבושים של ארגון הטרור בעיראק ובסוריה. בשנת 2014, לאחר השתלטות על ערים מרכזיות ושטחים נרחבים בלבנט ובסהר הפורה מנהיג דאעש דאז אבו באכר אל-בגדאדי הכריז על הקמתה של החליפות האסלאמית.
ההיחלשות של דאעש
על אף כיבושים נרחבים וגיוסים של עשרות אלפי לוחמים ממדינות שונות, דאעש החל לאבד מכוחו בעקבות פעילותה של הקואליציה הבינלאומית בהנהגתה של ארה"ב ובסיוע של מיליציות כורדיות על אדמת עיראק וסוריה. בימי המלחמות בסוריה ועיראק הארגון נאבק במקביל בצדדים שונים אשר לבסוף הצליחו להכניעו. בהם ניתן למנות את צבאות עיראק וסוריה, כוחות הגיוס העממי והמיליציות השיעיות, ארגוני האופוזיציה הסורים (ובהם אל קאעידה בסוריה), וכן הכוחות שסרו למרות הקרמלין.
דאעש - דיוקן
אידאולוגיה
דאעש מזוהה עם אידאולוגיה סלפית-ג'יהאדית לה השפעות ממקורות שונים, ובהם הווהאביזם הסעודי, תנועת האחים המוסלמים, ועוד. העוינות של דאעש מופנית הן כלפי משטרים ערביים ומדינות לא מוסלמיות, והן כלפי כתות וזרמים בתוך האסלאם, ובהם שיעים ואף סונים שאינם סרים למרותו של הארגון.
אסטרטגיה וטקטיקה
בשונה מאל קאעידה אשר מציג לעיתים גישה פרגמטית כלפי שיתוף פעולה עם ארגונים אסלאמיים וקבוצות מוסלמיות חמושות אחרות, דאעש התאפיין לאורך השנים בגישה סוליסטית במהלכה הארגון לרוב דורש נאמנות ממוסלמים אחרים והתנהלות תחת מסגרת אחת ותפיסת עולם אשר מזוהות עם הארגון.
חגורת נפץ ואופנוע ממולכד נתפסו בדמשק במבצע נגד דאעש

טראמפ דחק בנשיא סוריה להצטרף להסכמי אברהם
הצבא הלאומי הסורי השתלט על העיר מנביג' בצפון סוריה
דוח מצב: פעילות דאעש במחצית הראשונה של שנת 2024
קורותיו של דאעש תחת גלגוליו הקודמים החלו עוד בשנת 2003 לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק, בהמשך לפיגועי 11 בספטמבר בניו יורק ובוושינגטון. מייסדו של דאעש, אבו מוסעב א-זרקאווי, הסתייע באל קאעידה באפגניסטן לצורך ייסודו של מה שיהפך לימים בתור השלוחה של אל-קאעידה בעיראק – 'אל קאעידה בארץ שני הנהרות'.
במשך הזמן, ובייחוד לאחר תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה, השלוחה העיראקית התרחקה מאל קאעידה, מגמה אשר התפתחה בהמשך לכדי סכסוך עקוב מדם בין הארגונים. כל זאת, בשל פערים בתפיסת העולם, בין ההנהגה המקומית בעיראק להנהגת אל קאעידה אשר ישבה באזורי הגבול של אפגניסטאן-פקיסטאן, כמו גם חילוקי דעות באשר לאסטרטגיה הרצויה ועל רקע השאיפות של מנהיגי הארגון המקומי בעיראק.
בשיאו, ולאחר ההתנתקות מאל קאעידה, דאעש שלט בשטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, ובכלל זאת בערים מרכזיות כמו מוסול וא-רקה. השליטה הטריטוריאלית אפשרה לדאעש לכפות את פרשנותו לחוק האסלאמי על האוכלוסייה שחיה תחת שלטונו, לרבות עונשים המזוהים על השריעה בשל עבירות, הדתה נוקשה ויישום קודים חברתיים נוקשים על אזרחים.
צמיחתו של ארגון הטרור הג'יהאדיסטי וכיבושיו הנרחבים הכה גלים ברחבי העולם וערר דאגה בקרב מדינות ערב ומדינות המערב. כל זאת, בשים לב להיקף גיוסיו והנהירה של צעירים מוסלמים לשורות הארגון מאזורים שונים בעולם, אשר העמידו בסכנה את המדינות והמשטרים מהם הגיעו לשטחי עיראק וסוריה.
מקורותיו של דאעש
מייסד דאעש נודע בשם אבו מוסעב א-זרקאווי, אזרח ירדני בעל עבר פלילי אשר החל מסוף שנות ה-80 פעל לצורך הפצת עקרונות האסלאם הסלפי, ואף נסע לאפגניסטאן על מנת להצטרף למוג'אהידין במלחמתם כנגד הפלישה הסובייטית. בשנת 1992 זרקאווי נעצר בירדן בגין פעילות כנגד משפחת המלוכה הירדנית, ובעת שהותו בכלא פגש את המטיף הסלפי אבו מוחמד אל-מקדיסי והתיידד עמו.
לאחר שחרורו לקראת סוף שנות ה-90 זרקאווי נסע לאפגניסטן מתוך מטרה לשכנע את בכירי אל קאעידה לתמוך בו ולקבל את ברכתם לצורך הקמה של תאים וקבוצות אסלאמיות חמושות באזור. מנהיגי אל קאעידה, על אף שהסתייגו מחלקים מרעיונותיו של זרקאווי והאידאולוגיה שאיתה הזדהה, הסכימו לתמוך בפעילותו ובמטרותיו.
התמיכה של ארגון הגי'אד הגלובאלי באה לידי ביטוי, בין היתר, באמצעות מתן לצרכי הקמה של מחנה אימונים באפגניסטאן עבור ג'יהאדיסטים אשר הזדהו עם זרקאווי.
לאחר פלישתה של ארה"ב לעיראק ותחילתה של המלחמה, 'קבוצת המונותיאיזם והג'יהאד' אשר הוקמה על ידי זרקאווי החלה לתקוף את הכוחות האמריקאים, במקביל להוצאה אל הפועל של פיגועים כנגד מטרות שיעיות בעיראק. פעולות אלו הביאו להוספה של קבוצתו לרשימת ארגוני הטרור ולהקפאת נכסי הארגון בארה"ב.
בשנת 2004 הארגון נשבע אמונים לאל קאעידה של אוסאמה בן לאדן, אשר הובילה את הג'יהאד העולמי באותה העת. במקביל, זרקאווי שינה את שמו של הארגון לאל קאעידה בעיראק. פעולות אלו קיבלו את ברכתו של בן לאדן בריש גלי בהודעה אשר הוציא האחרון לפלגים הסונים החמושים ברחבי האזור.
המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה – ההתנתקות של דאעש מאל קאעידה
לאחר תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה אל קאעידה בעיראק החלה במסכת כיבושים בשטחי סוריה, ובכלל זאת בעיר חלב בצפון המדינה, במקביל לכיבוש ערים עיראקיות ולחימה מול הצבא הסורי והעיראקי במקביל.
התפתחויות אלו התרחשו על רקע עימותים בין הארגון שקודם למלחמת האזרחים פעל בעיקר בעיראק תחת חסות של אל קאעידה לבין שלוחת אל-קאעידה הרשמית בסוריה, ג'בהת א-נוסרה.
בהמשך לחדירתו של אל קאעידה בעיראק למרחב הסורי, הארגון שינה את שמו לדאעש, ראשי תיבות של 'המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט'. אקט זה היווה בגדר הצהרת כוונות מצד הנהגת הארגון דאז, בראשותו של אבו בכר אל-בגדאדי, והתפיסה של סוריה כחלק מהמרחב שעליו ארגון הטרור נלחם לשם שליטה.
העימותים מול שלוחת אל קאעידה בסוריה והפרה של ההוראות אשר הועברו מאת ההנהגה של אל קאעידה מחוץ לשטחי האזור, הביאו לניתוק הקשרים של אל קאעידה עם דאעש בחודש פברואר 2014. בתקופה זו המדינה האסלאמית הגיעה לשיא כוחה באותו הזמן בעקבות הכיבושים של מוסול ותכרית, אשר בסמוך לה נולד סדאם חוסיין.
המדינה האסלאמית התמקדה בשטחי סוריה ועיראק במתקפות הן נגד הממשל הסורי והן נגד ארגוני האופוזיציה אשר פעלו להפלה של משטר אל-אסד. בנוסף, ארגון הטרור ניהל עימותים בהיקף נרחב נגד השלוחה של אל קאעידה בסוריה באותו הזמן, ג'בהת א-נוסרה, אשר הביאו לאלפי הרוגים משני הצדדים.
בהתאם להערכות, בסוף שנת 2015 דאעש החזיק בשטח אשר התפרס על פני עיראק וסוריה בו חיו מיליוני בני אדם, ואשר השתרע ממערב עיראק למזרח סוריה. באזורים שבשליטתו דאעש אכף פרשנות רדיקלית של הקוראן והחוק האסלאמי, אשר התבססה בעיקרה על הבנה מילולית של הספר הקדוש למוסלמים ומנהגיו של נביא האסלאם מוחמד.
בהמשך להתפרסותו של הארגון ולכיבושיו הנרחבים, אבו בכר אל-בגדאדי הכריז על הקמתה של ח'ליפות אסלאמית בשטחים אשר נשלטו על ידי הארגון, במקביל לשינוי שמו למדינה האסלאמית (דאעש).
כיבושיו של דאעש
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה דאעש השתלט על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק השכנה, אגב ניצול מתחים עדתיים ודתיים.
צבירת כוחו של הארגון התאפשרה בין היתר לאור המחלוקות אשר שררו בין האוכלוסייה העלאווית והסונית בסוריה ובין האוכלוסייה השיעית והסונית בעיראק. כל זאת כאשר הסונים הופלו לעיתים לרעה באזורים אלו במשך שנים, והיוו את כוח האדם הבולט אשר נלחם במשטרים בסוריה ועיראק בשורות הארגון, לצד גיוס נרחב של לוחמים ממדינות נוספות, באמצעות מערך גיוס נרחב ומתוחכם של דאעש.
בשיא התרחבותו דאעש שלט על כשליש משטחי סוריה ועיראק, ובכלל זאת על שדות נפט באזור צפון מזרח סוריה, מהם הפיק הארגון רווחים, לעיתים תוך מכירת נפט למשטר הסורי במחירים מוזלים.
האוכלוסייה הסונית באזורים שנכבשו היוותה מקור לגיוס כוח אדם חדש עבור הארגון, שהיה חיוני בעת מלחמתו בארגוני האופוזיציה בסוריה, במיליציות השיעיות בעיראק ובצבא הסורי והעיראקי, לצד מאבקים מול הכורדים אשר קיבלו תמיכה וסיוע אווירי מהקואליציה הבינלאומית.
פעילותה של הקואליציה הבינלאומית כנגד דאעש
לקראת אמצע שנת 2014, קואליציה צבאית בינלאומית בהובלתה של ארה"ב החלה לפעול כנגד דאעש בסוריה ובעיראק באמצעות תקיפות אוויריות ושימוש בכוחות רגליים אשר השתייכו לכוחות הסורים הדמוקרטים, בהנהגתם של הכורדים באזור.
המערכה של הקואליציה הבינלאומית כנגד המדינה האסלאמית הביאה למותם של אלפים מפעיליו של ארגון הג'יהאד ולאבדן שטחים נרחב אשר עליהם שלט בעבר.
בהמשך לכך, בשנת 2015 הצטרפה גם רוסיה למלחמה במטרה לסייע למשטר הסורי אשר החל לאבד את אחיזתו על השטחים שנותרו בשליטתו, לרבות אזורים אסטרטגיים במערב סוריה.
בעוד שארה"ב והקואליציה בראשותה התמקדה בעיקרה במערכה מול דאעש בעיראק ובסוריה, הכוחות הזרים אשר פעלו בהנהגתה של רוסיה שמו דגש גם על המאבק מול ארגוני האופוזיציה הסורים, בעת שהאחרונים התקדמו למעוזים העלווים בסמוך לרצועת החוף הסורית.
ההתערבות הרוסית, אשר התמקדה בשטחי סוריה, הביאה למותם של לוחמים נוספים שלחמו בשורותיו של דאעש (אשר באותה העת שינה את שמו לשם 'המדינה האסלאמית'). כל זאת, באמצעות היעזרות במטוסי קרב וכוחות מיוחדים שהשתייכו לצבא רוסיה, וכן כוחות רגליים שהשתייכו לקבוצת וגנר.
בקרבות אלו לקחו חלק גם אלפי לוחמי שיעים אשר גויסו למלחמה על ידי איראן ובעלות בריתה מיבשת אסיה, ובעלות בריתה כדוגמת חיזבאללה.
בחודש יולי 2017 הצבא העיראקי הצליח להשתלט מחדש על העיר מוסול וכבש אותה מידי המדינה האסלאמית, ולאחר מכן הכוחות הסורים הדמוקרטיים כבשו את העיר א-ראקה שבצפון סוריה, אשר הוכרה על ידי דאעש כעיר בירתו.
הארגון המשיך לאבד שטחים בעיראק ובסוריה, לרבות אזורים עתירי הנפט במחוז דיר א-זור שבמזרח סוריה, אשר היוו חלק ניכר מבסיסו הכלכלי של דאעש.
לבסוף, המדינה האסלאמית, אשר בשיא כוחה שלטה על כשליש משטחן של עיראק וסוריה, איבדה את עיקר האזורים שהיו תחת כיבושה לטובת כוחות סוריים ועיראקיים, והחלה לעשות שימוש במתקפות גרילה. כל זאת, כאשר לוחמיה מסתתרים בקרב האוכלוסייה האזרחית ובאזורים ההרריים בגבול שבין שתי המדינות.
מטרותיו המרכזיות של דאעש
מטרתה של המדינה האסלאמית (בהתאם לשמו של הארגון) הינה להקים ח'ליפות ללא גבולות אשר תתנהל על פי החוק האסלאמי (השריעה).
בעת שבמקור התמקדה פעילותו של הארגון בשטחי עיראק, בהמשך נשא דאעש את עיניו לכל שטחי הלבנט והסהר הפורה כבסיס פעילותו. בנוסף, דאעש החל לפעול במדינות נוספות בעולם המוסלמי ואף בהוצאה אל הפועל של פיגועים כנגד מטרות מערביות על אדמת אירופה ובשטחי רוסיה.
השטחים אשר נשלטו על ידי דאעש נוהלו במידה רבה על פי החוק הדתי המוסלמי, בניסיון לחקות את אורחות החיים אשר אפיינו את הדורות הראשונים לאסלאם בימי הביניים והתבטאו בשיטות ענישה, יחס לנשים ועוד.
דאעש: אידאולוגיה ואמונה
תפיסת עולמו הדתית של דאעש מתבססת על זרם הסלפיה-ג'יהאדיה אשר החל להתפתח במסגרת מלחמת אפגניסטן בשנת 1979.
בסיום המלחמה מוג'הידין מוסלמים אשר הגיעו לשטחי אפגניסטן על מנת להילחם בסובייטים החלו להתפזר למדינות מוצאם ולהקים ארגונים אסלאמיים אשר לעתיד היוו חלק מתנועת הג'יהאד העולמי.
מטרתם של הארגונים, ובהם אל קאעידה אשר בראשותו עמד אוסאמה בן לאדן, היתה לאמץ מאבק חמוש ולנקוט בפעולות טרור כנגד משטרים ערביים ומדינות המערב, אשר סווגו על ידם כמשטרים לא לגיטימיים הפועלים בניגוד לעיקרי דת האסלאם.
בהתאם לתפיסתו של דאעש, ארגונים, כתות ופלגים אחרים באסלאם כדוגמת שיעים, סופיים ואף מוסלמים סונים הסוטים מעקרונות האסלאם הסוני ומפרשנות דווקנית של הקוראן והסונה ואינם שותפים לתפיסת עולמו, נחשבים בגדר כופרים אשר נדרש להילחם כנגדם מלחמת שמד.
לדאעש אף חזון אפוקליפטי על פיו עתיד להתרחש קרב ארמגדון ואחרון בין הכוחות הנאמנים לאסלאם (לפי תפיסת עולמו של הארגון) לבין הכוחות הכופרים בעיירה דאביק שבצפון סוריה.
בהקשר זה, במהלך מלחמת האזרחים שהתנהלה בסוריה בין כוחותיו של בשאר אל אסד לבין ארגוני האופוזיציה הצליח דאעש להשתלט על העיירה עד שהאזור שוחרר במסגרת תקיפותיהם של הארגונים הכורדים ובתמיכתה של הקואליציה הבינלאומית.
משטר ותעמולה באזורים שבשליטת דאעש
במהלך התקופה בה שלט דאעש בחלקים נרחבים של סוריה ועיראק הארגון נודע בשיטותיו הקיצוניות להטלת עונשים וחוקים שאותם החיל על האוכלוסייה אשר היתה נתונה למרותו.
לשם ההמחשה ניתן לציין הוצאות להורג באמצעות צליבות, עריפת ראשים, עבדות מינית (מקרים ידועים נוגעים לשעבודן של נשים יזידיות בהמשך לכיבושים של הארגון בעיראק), ועוד.
לצורך הפצת המסרים וגיוס לוחמים לשורותיו דאעש עשה שימוש ברשתות החברתיות, ואף התקין מצלמות לקסדות לוחמיו אשר צילמו ותיעדו את פעולותיו הצבאיות של הארגון. צילומים אלו הופצו באינטרנט וצברו קהל רב אשר סייע לארגון לעבות את מערך התומכים שלו.






