מסגד אל אקצא
קרדיט: ESB Professional / Shutterstock.com
מסגד אל אקצא ממוקם בתוך שטח הר הבית בעיר העתיקה שבירושלים, ובתוך מתחם רחב יותר המכונה חראם אל-שריף.
אל אקצא נבנה לאחר שנת 700 לספירה על ידי שושלת בית אומיה. בתקופת הבניה של המסגד מקום מושבו של בית אומיה היה בדמשק, כאשר השושלת התחרתה מול גורמים נוספים בעולם הערבי על ההנהגה והבכורה בקרב האומה המוסלמית המתפתחת.
מסגד אל-אקצא מהווה האתר השלישי הקדוש ביותר באסלאם, אחרי הכעבה במכה ומסגד הנביא באל-מדינה, שתי ערים אשר ממוקמות בערב הסעודית שבחצי האי ערב.
מסגד אל אקצא - דיוקן
משמעות המושג 'מסגד אל אקצא'
בהתאם למסורת המוסלמית, מסגד אל אקצא מזוהה עם המסגד הקיצון אשר בהתאם לקוראן אליו הגיע מוחמד במסעו ממכה לירושלים וממנו עלה השמיימה.
על פי הסיפור המסורת, במהלך עלייתו השמיימה מוחמד פגש דמויות בולטות אשר מוזכרות בתנ"ך ובברית החדשה, ובמהלך מסעו נקבעו חמש התפילות אותן המוסלמים נושאים בכל יממה במצוות התפילה.
ההיסטוריה של מסגד אל אקצא
המסגד נבנה לאחר שנת 700 לספירה על ידי שושלת בית אומיה שמקום מושבה היה בדמשק. בהתאם לגאוגרף אחמד אל-יעקובי, המסגד נועד למשוך מתפללים מוסלמים ולהוות מוקד עלייה לרגל מתחרה במרכזים שבחיג'אז בחצי האי ערב, כחלק מהמאבק על ההגמוניה בעולם המוסלמי המתפתח.
ניסיונות לפגוע במסגד אל אקצא
במהלך ההיסטוריה נערכו מס' ניסיונות שנועדו להרוס את מסגד אל אקצא, הבולט שבהם אירע בסוף שנות השישים במאה העשרים, כאשר תייר אוסטרלי שרף את כיפת המסגד.
מאמרים בולטים בנושא מסגד אל אקצא
דובר חמאס קורא לפלסטינים וערביי ישראל לצעוד למסגד אל אקצא ברמדאן ולהתעמת עם כוחות הביטחון | ניתוח
הנייה מתאר את התקיפות של חמאס כאל "תחילת הקרב לשחרור ארצנו, מקדשנו והאסירים"
חמאס מצהיר כי מטרת מבצע 'מבול אל אקצא' הינה להגן על מסגד אל אקצא ולשחרר את האסירים הפלסטינים
חמאס מאיים מפני המשך ההתנגדות למען ירושלים ומסגד אל אקצא על רקע ההתקדמות בשיחות הנורמליזציה
בחמאס מברכים על הפיגוע בצומת רמות בירושלים
דוח מצב: מלחמת חרבות ברזל – שבוע ראשון לחודש אפריל 2024
מסגד אל אקצא הינו האתר השלישי בחשיבותו באסלאם וניחן במשמעות דתית מיוחדת עבור המאמינים המוסלמים.
במסגד ובסביבתו נערכות תפילות והתכנסויות דתיות, כאשר האתר מהווה מוקד מרכזי לעלייה לרגל בקרב פלסטינים ומוסלמים ממדינות שונות בעולם.
סביבתו של מסגד אל אקצא מהווה מוקד לחיכוכים ועימותים על רקע דתי, פוליטי וטריטוריאלי בהינתן קדושת האזור לשלושת הדתות המונותיאיסטיות.
בנוסף, מיקומו של אל אקצא בעיר העתיקה בירושלים מוסיף למורכבות בהינתן החשיבות הדתית הקיימת למתחם עבור היהדות, הנצרות והאסלאם.
בהקשר זה, מאמיניהם שומרים על נוכחות בעיר העתיקה, ובמסגרתה ממוקמים אתרים דתיים והיסטוריים, לצד פעילויות דתיות אשר נערכות בתחומיה.
משמעות השם מסגד אל אקצא
המסגד הקיצון אשר מזוהה על ידי רבים עם מסגד אל-אקצא שבירושלים מוזכר בסורת אל־אִסְרא שבקוראן.
הסורה מתארת את המסע הלילי של מוחמד מהמסגד הקדוש שבמכה אל המסגד הקיצון בעודו רכוב על חמורו אל-בוראק, ואת עלייתו השמיימה של נביא האסלאם מהמסגד הקיצון.
אזכורים אלו מקנים למסגד אל אקצא את חשיבותו עבור המוסלמים, שכן על פי המסורת באותו מאורע קיבל מוחמד את הנחיות התפילה עבור האומה המוסלמית מאת אללה.
לדברי הגאוגרף אחמד אל-יעקובי, שיוך המסע הלילי של מוחמד ועלייתו לשמיים לעיר ירושלים ולמסגד אל-אקצא נוצר בזמנים של שושלת בית אומייה, על רקע מאבקים אשר התקיימו בין ההנהגה האומיית למורדים בשלטון המרכזי שהתיישבו במכה.
מתוך מטרה למנוע הגעה של מוסלמים למכה ולצמצם את המגע בין העולים לרגל למורדים, השלטון האומיי בסוריה פעם בכדי להעלות את מעמד הקדושה של ירושלים והמסגד בעיני המוסלמים כך שישמשו כיעד אלטרנטיבי לעלייה לרגל אל מול למכה.
מסגד אל אקצא בתקופת מסעות הצלב
ירושלים נכבשה במסגרת מסעות הצלב בשלהי המאה האחת עשרה על ידי הצלבנים אשר הקימו בטריטוריה את ממלכת ירושלים.
במסגרת האירועים השליטה על מסגד אל אקצא הועברה לכובשים הנוצרים בשטחי ארץ ישראל.
בעוד שכיפת הסלע הפכה לכנסייה נוצרית אוגוסטינית, מסגד אל-אקצא שימש כארמון מלכותי אשר בסמוך לו הוקמה מפקדת האבירים הטמפלרים.
הטמפלרים העמיקו והרחיבו את הבנייה במסגד כאשר אגפים אשר נבנו בתקופתם משמשים כיום כמקום תפילה עבור נשים מוסלמיות בשטחי מסגד אל אקצא וכמוזיאון של אסלאם.
אל אקצא בתקופה העות'מאנית
העות'מאנים אשר עלו לשלטון וכבשו את שטחי ארץ ישראל המשיכו במלאכת הבנייה במתחם, הוסיפו את מקדש האצילים וכן בנו שלוש כיפות אשר הבולטת מביניהם מכונה 'כיפת הנביא'.
תקיפת מסגד אל-אקצא
בחודש אוגוסט 1969 הוצתה שריפה במסגד אל-אקצא על ידי תייר אוסטרלי בשם דניס מייקל רוהאן, נוצרי אוונגליסטי, מתוך מטרה לקדם את הפרוסיה, ביאתו השניה של ישו בהתאם לאמונה הנוצרית.
האירוע עורר תגובות קשות כנגד ישראל מצד מדינות ערב והאסלאם, והאיץ בתורו את הקמתו של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בשנת 1972.
בשנות ה-80 תוכננה מזימה לפוצץ את מסגד אל אקצא ואת כיפת הסלע על ידי יהודים מתוך מטרה להביא להתעוררות רוחנית בישראל ולצורך בנייתו של בית המקדש השלישי על מיקום המסגד.
אדמיניסטרציה במסגד אל אקצא
הגוף המנהלי האחראי על כל מתחם מסגד אל-אקצא מכונה "הוואקף הירושלמי", אשר משויך לממשלת ירדן.
הווקף הירושלמי אחראי על העניינים המנהליים במתחם מסגד אל-אקצא. הסמכות הדתית במקום, לעומת זאת, היא באחריות המופתי הגדול של ירושלים, שמונה על ידי הרשות הפלסטינית.
הבעלות על מסגד אל-אקצא היא נושא שנוי במחלוקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך המשא ומתן בפסגת קמפ דייוויד 2000, דרשו הפלסטינים בעלות מלאה על המסגד ושאר המקומות הקדושים לאסלאם במזרח ירושלים.










