שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י פנה למזכ"ל האו"ם ולמועצת הביטחון בבקשה להכיר בישראל ובארה"ב כמי שיזמו את "התוקפנות" כנגד איראן, כלשון הפניה, ולהטיל עליהן אחריות הכוללת תשלום פיצויים.
הפניה נעשתה באמצעות מכתב מטעמו של שר החוץ אשר הועבר לאותם הגורמים ושתוכנו פורסם בערוץ הטלגרם המזוהה עם עראקצ'י.
המכתב מתייחס לפעולות שבוצעו מאז תחילת המתקפה של ישראל כנגד איראן, אשר על פי הנטען כוונה כנגד אזורי מגורים, תשתיות אזרחיות, בתי חולים, מתקני אנרגיה, ועוד.
בהקשר זה, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית מטיל אחריות על ישראל בגין הפרה כביכול של אמנת האו"ם והמשפט הבינלאומי.
בנוסף, עראקצ'י מפנה אצבע מאשימה כלפי ארה"ב וישראל בגין הפרה של אמנת האו"ם והאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, כמו גם הפרה של החלטות סבא"א.
כל זאת, בהמשך למתקפה אשר כוונה כנגד מתקני הגרעין האיראניים, אשר כפי על פי הנטען במכתב היו תחת פיקוח של סבא"א.
עוד מוסיף שר החוץ במכתבו ודורש הטלה של אחריות אישית ופלילית על אותם הגורמים אשר יזמו את הפעולות על פי המשפט הבינלאומי.
רקע: צו מעצר כנגד רה"מ ישראל
פנייתו של עבאס עראקצ'י לאו"ם מגיעה בזמנים שבהם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עומד בפני צו מעצר בינלאומי בעקבות אירועים אשר נוגעים למלחמת חרבות ברזל.
הדרישה להטלה של אחריות אישית כנגד מנהיגים פוליטיים וצבאיים בגין המערכה אשר כוונה כנגד איראן עשויה בתורה להיבנות מאותן החלטות חסרות תקדים, ולהרחיב את המערכה המשפטית כנגד ישראל אשר התסבבה בראשיתה על טענות בקשר למתרחש ברצועת עזה.
בין השורות: מערכה משפטית בצל גיבוי בינלאומי לישראל
להבדיל מהמלחמה מול חמאס, מבצע עם כלביא זוכה ככלל לגיבוי בינלאומי נרחב מצד בעלות בריתה של ישראל, הן באירופה והן בארה"ב.
בהקשר זה, מנהיגי מעצמות ביבשת אירופה כדוגמת צרפת, בריטניה וגרמניה כבר הביעו את תמיכתם במתקפה הישראלית, ואף הבהירו כי אסור לאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני.
מעבר לכך, מעורבותה הישירה של ארה"ב במתקפה כנגד אתרי גרעין באיראן מייצרת סיטואציה דיפלומטית אשר עשויה להטות את המשוואה כנגד הרפובליקה האסלאמית וניסיונותיה לפעול כנגד ישראל באו"ם.
נסיבות שכאלו צפויות להקשות על מאמציה של איראן שלא לצאת בלא כלום מהמערכה מול ישראל, אגב השאיפה לזכות בהישגים בזירה שבה ישראל כבר כשלה בעבר הלא רחוק.
מבט להמשך: חידוש המגעים להסכם גרעין?
פנייתו של עבאס עראקצ'י לאו"ם מגיעה בימים שבהם גורמים בארה"ב ובאיראן הביעו נכונות לחזור לשולחן המשא ומתן בין המדינות, גם אם תוך הטלת ספקות בנוגע להיתכנות החתימה על הסכם גרעין.
בהקשר זה, עוד לא נסתם הגולל על המגעים הדיפלומטיים בין טהראן לוושינגטון, על רקע העמימות באשר למצבו של פרויקט הגרעין האיראני לאחר ההפצצות של ישראל וארה"ב, ומנגד היתרונות שהסכם שכזה עשוי לספק לאיראן לצרכי שימורה של תוכנית גרעין אזרחית.
כעת, המערכה המשפטית בהובלתה של איראן במוסדות בינלאומיים עשויה להקשות על המגעים, אולם במקביל לכך גם להוות מנוף לחץ על הבית הלבן.
כל זאת, בהמשך לביקורת מבית אשר הופנתה כנגד הממשל האמריקאי והנשיא דונלד טראמפ בגין היציאה לפעולה ללא אישור הקונגרס וטענות בדבר הפניית המבט מסוגיות פנים-אמריקאיות.
