משרד החוץ והגולים של הממלכה הירדנית שיבח היום את החלטת הולנד לאסור על ייבוא, רכישה ומכירה של מוצרים מההתנחלויות, וכן את החלטת בלגיה לאסור על ייבוא של מוצרים מההתנחלויות. דובר משרד החוץ והשגריר פואד אל־מג'אלי טען כי ההחלטה עולה בקנה אחד עם המחויבות ליישום החלטות בינלאומיות, כך לפי הודעת משרד החוץ הירדני.
על פי ההודעה, אל־מג'אלי הפנה להחלטת מועצת הביטחון 2334 ולחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, וקרא לקהילה הבינלאומית, ובפרט לאיחוד האירופי, לנקוט צעדים דומים במטרה לעצור פעילויות בלתי חוקיות הקשורות להתנחלויות, להגן על הפלסטינים ולשמר את ההיתכנות להשגת שלום מקיף המבוסס על פתרון שתי המדינות.
ההתייחסות הירדנית מגיעה מספר ימים לאחר שמשרד החוץ והגולים של הרשות הפלסטינית בירך אף הוא על החלטת ממשלת בלגיה לאסור על ייבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות.
במשרד החוץ של הרשות הפלסטינית מסרו כי הם ממשיכים לפעול מול מדינות נוספות במטרה שיאמצו צעדים דומים, ובירכו על התמיכה האירופית הגוברת, שלדבריהם מהווה ביטוי מעשי ליישום חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק.
עוד קראו במשרד החוץ למדינות, לפרלמנטים ולמחוקקים בעולם "ללכת בעקבות צעד זה", ולקדם חקיקה וצעדים דומים, ובהם איסור על ייבוא מוצרי התנחלויות, מניעת השקעות בהן והפסקת מתן שירותים הקשורים אליהן. בנוסף קראו להטלת סנקציות על מתנחלים וכן על "מפלגות, יחידים וישויות התומכות בהתיישבות קולוניאלית", במטרה להביא לסיום מה שהוגדר בהודעה כ"הכיבוש הישראלי והמדיניות הקולוניאלית".
הולנד ובלגיה מקדמות מגבלות על סחר במוצרים מההתנחלויות
כאמור, ממשלת הולנד הודיעה כי החל מ־22 בספטמבר 2026 ייאסר ייבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים. החלטת ממשלת הולנד מצטרפת להחלטה קודמת של ממשלת בלגיה בדבר איסור על ייבוא מוצרים מההתנחלויות.
הצעדים מצטרפים למהלכים שקודמו בשנים האחרונות גם באירלנד ובספרד להגבלת הסחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות. עם זאת, הצעדים אינם חלים על מוצרים שמקורם בשטחי מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק, ואינם מהווים איסור על הסחר עם ישראל.
מה קורה באיחוד האירופי
היחס לישראל הפך בחודשים האחרונים לאחד הנושאים המרכזיים המעוררים מחלוקת בתוך האיחוד האירופי. במוקד הדיונים ניצבות סוגיות הנוגעות למדיניות האיחוד כלפי המלחמה ברצועת עזה, הסחר עם ההתנחלויות והמשך יחסי האיחוד עם ישראל.
הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון, קאיה קאלאס, הובילה בתקופה האחרונה דיונים באפשרות לקדם צעדים נוספים במסגרת יחסי האיחוד עם ישראל, ובהם סוגיית הסחר עם ההתנחלויות ובחינת היבטים שונים של הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי. עם זאת, בשל חילוקי הדעות בין המדינות החברות, לא התקבלה עד כה החלטה משותפת על נקיטת צעדים ברמת האיחוד.
מנגד, בישראל מתחו ביקורת על הקו שמובילה קאיה קאלאס כלפי ישראל. שר החוץ גדעון סער תקף אותה בעקבות פרסומים בכלי תקשורת אירופיים, שלפיהם במהלך פגישה סגורה ייחסה את מדיניות ישראל בשטחים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. סער הגדיר את הדברים שיוחסו לה כבלתי מקובלים, וטען כי הם אינם עולים בקנה אחד עם תפקידה כמי שאמונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי.
ההתפתחויות אף הציפו הבדלי גישה בין מוסדות האיחוד. לפי דיווחים בכלי תקשורת אירופיים, התגלעו חילוקי דעות בין לשכת נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, לבין לשכתה של קאלאס באשר לאופן שבו על האיחוד לקדם את מדיניותו כלפי ישראל.
במקביל, מספר מדינות בחרו לקדם צעדים ברמה הלאומית, ובהם הגבלות על סחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות, בעוד שמדינות אחרות הסתייגו מהרחבת הצעדים, באופן שהקשה על גיבוש מדיניות אחידה של האיחוד.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון היא הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, שנכנס לתוקף בשנת 2000 ומהווה את המסגרת המרכזית ליחסים המדיניים, הכלכליים והמסחריים בין הצדדים.
במהלך השנה האחרונה קראו כמה מדינות חברות לבחון את הפעלת סעיף זכויות האדם שבהסכם, וחלקן העלו אפשרות להשעות היבטים מסוימים שלו. עם זאת, שינוי במעמדו של ההסכם מחייב הסכמה בין המדינות החברות, ועד כה לא התקבלה החלטה בנושא והוא נותר בתוקף.
