חמאס
צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com
תנועת חמאס הינה ארגון טרור אשר משתייך לזרם הסוני באסלאם ומייצג היבטים אסלאמיים-לאומיים בתפיסת עולמו. מטרתו של חמאס להקים מדינה פלסטינית על פי עקרונות ההלכה האסלאמית בשטחי מדינת ישראל, רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים.
ארגון הטרור נוסד על ידי השייח' הפלסטיני אחמד יאסין כזרוע הצבאית של תנועת האחים המוסלמים בשטחי רצועת עזה. מועד הקמתו של חמאס הינו שנוי במחלוקת, כאשר לרוב שנת היווסדותו ממוקמת על ספקטרום של שנים אשר נע בין שנת 1986 לשנת 1988.
החל מהקמתו היווה חמאס יריב של אש"ף החילוני על השליטה ברחוב הפלסטיני והציע אלטרנטיבה אסלאמית לאידאולוגיה החילונית של תנועת הפתח.
חמאס - דיוקן
הקמה ומטרות
חמאס נוסד בשנות השמונים של המאה העשרים על ידי פלסטינים אשר זוהו עם תנועת האחים המוסלמים המצרית, ובראשם אחמד יאסין. ארגון הטרור עלה לתודעה הציבורית במהלך ימי האינתיפאדה הראשונה, כאשר עד לאותו הזמן אש"ף ותנועת הפתח החזיקו בבכורה הפוליטית ברחוב הפלסטיני.
אידאולוגיה
במשך הזמן, ארגון הטרור הציג חלופה רעיונית לאידאולוגיה החילונית של פתח, וכזו אשר התבססה הן על היבטים לאומיים-פלסטיניים והן על היבטים אסלאמיים.
דרכי פעולה
בשונה מפלגים פלסטינים אשר מזוהים כיום עם הרשות הפלסטינית, חמאס ממשיך לצדד במה שמכנה 'דרך ההתנגדות' וג'יהאד צבאי כנגד מדינת ישראל, על פני דיפלומטיה ושימוש באמצעים רכים אשר בהם נעשה שימוש על ידי אבו מאזן ואנשיו.
מאמרים בולטים בנושא חמאס
סנאטור אמריקאי קורא לחמאס לשחרר את החטופים או לעמוד בפני השמדה
שר החוץ האיראני בירך את חמאס על 'הניצחון ההיסטורי' של הפלסטינים
חמאס מאשים את הרשות הפלסטינית בשיתוף פעולה עם ישראל
האימפריה הכלכלית בשירות חמאס ומקורות ההכנסה של הארגון | ניתוח עומק
מלחמת חרבות ברזל – העמדות השונות ליום שאחרי וההשלכות על הסכסוך הישראלי פלסטיני | מבט על
מועצת ההנהגה של חמאס *
הלשכה המדינית הכללית של חמאס *
בכירים בזרוע הצבאית של חמאס *
* הרשימות אינן סופיות ומתעדכנות מעת לעת.
חמאס: בין אסלאמיזם ולאומיות, בין אנטישמיות לאנטי ציונות
תנועת חמאס המסווגת כארגון טרור במדינת ישראל ומחוצה לה החלה לעשות שימוש ברטוריקה שונה בשנים האחרונות, אשר מאמצת מוסכמות אשר הפכו לגיטימיות בקהילה הבינלאומית בכל הנוגע למאבק נגד ישראל.
כל זאת, על חשבון שיח בעל סממנים אנטישמיים אשר אפיינו את התנועה מראשיתה ונטו להדגיש את מאבקו של ארגון הטרור למען חיסולה של ישראל.
שינויים אלו החלו במה שייתכן ומהווה ניסיון של ארגון הטרור לקבל לגיטימציה בינלאומית לפעילותו והמאבק מול ישראל, באמצעות שימוש בשיח הנתפס כלגיטימי יותר בעיניים זרות, אשר מתמקד בזכויות אדם, לאום, מאבק בכיבוש והתנגדות למפעל הציוני.
כיום, בחמאס מזהים מגמות ופועלים בהתאם לטרנדים המתרחשים בפוליטיקה העולמית ומתאימים את עצמם לשיח המאפיין תנועות וארגונים אחרים אשר לוקחים חלק במסע דה לגיטימציה המתנהל נגד ישראל.
בכך, בחמאס מתמקדים לא רק במערכה הצבאית, אלא שמים דגש למערכה המדינית והמרכזית אשר מתנהלת במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני. כזו, אשר הננקטת מזה שנים על ידי המתחרה של הארגון, אש"ף, בהנהגה של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן ותנועת הפתח הדומיננטית בה.
התנהלות שכזו עולה בקנה אחד עם קמפיינים תקשורתיים בהם חמאס לקח חלק אף לאחרונה במהלך מלחמת חרבות ברזל. בכלל זאת אפשר להפנות לניסיון להציג את ישראל כמי שעושה שימוש לכאורה בטקטיקות של הרעבה כנשק במלחמה המופנה כנגד האוכלוסייה הפלסטינית.
בעוד שחמאס נתפס היסטורית כפועל יוצא של תנועת האחים המוסלמים המצרית אשר נהגה לשים דגש על הפן הדתי במאבק מול ישראל, ניצנים לשינוי במגמה נראו בשנת 2017 כאשר ארגון הטרור פרסם תיקון לאמנה שלו.
האמנה המתוקנת נותנת דגש להיבטים לאומיים ומיתג את הציונות כמוקד המאבק במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני, על חשבון היהדות אשר הוזכרה באמנה לפני התיקון. בנוסף, וחלף שפה אנטישמית, בחמאס בחרו לפרש את הסכסוך לא כמאבק דתי בעיקרו אלא כמאבק אידאולוגי-לאומי כנגד הציונות וכיבוש האזור על ידי ישראל.
בנוסף, בתיקון חמאס מכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967, ובכך מיישר קו במידה מסוימת עם העמדה הרווחת ברשות הפלסטינית. עמדה כאמור מתקבלת בהבנה רבה יותר בקרב הקהילה הבינלאומית מאשר התפיסה הגורסת מלחמה טוטלית והצהרה המדגישה את השאיפה להשתלטות על הקרקע בכללותה.
בכך, בחמאס עוברים תהליך של מיתוג מחדש אגב הצגה של תדמית לאומית כלפי העולם ומיתוג המאבק של הארגון כלאומי בעיקרו ובמטרה לממש את זכויותיהם הלאומיות של הפלסטינים. כל זאת, באמצעות שימוש בשיח רווח במורשת הפוליטית במדינות המערב וביתר שאת כיום, במרחבים אקדמאים, בכלי תקשורת, במסגרת אירועים פוליטיים, ועוד.
בכך, ועל אף שלא זנח את דרך הטרור, בחמאס פועלים במקביל במס' מישורים, הן צבאי והן מדיני, תוך שימוש בנשק מחד ובכוחה של דעת הקהל העולמית מאידך.
חמאס במגעים מול ישראל לסיום המלחמה
העמדה הרווחת של חמאס במלחמת חרבות ברזל ממשיכה להתבסס על הקו האדום אשר ארגון הטרור שרטט עוד מראשיתה של המערכה, ועניינו בסיום המלחמה כתנאי לשחרורם של כל החטופים.
בעוד שמטרות המלחמה שישראל הגדירה לעצמה כוללות את מיטוט היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס, בארגון הטרור עצמו נדמה שממשיכים לשאוף להגיע ליום שאחרי כאשר יכולותיו הצבאיות שרירות וקיימות.
בחמאס מבינים כי שימור יכולותיו הצבאיות מהווה תנאי שאין בלתו לעצם הישרדותו של ארגון הטרור בתצורה מאורגנת. כל זאת, תוך המשך ההישרדות הפוליטית של פעיליו בזירה הפנים-פלסטינית, שימור נוכחותו הציבורית, אחיזה במרחב השפעה בכל הנוגע לסכסוך מול ישראל ודרכי התפתחותו, כמו גם מתן ביטוי לעקרונותיו ותפיסת עולמו במסגרת המאבק מול ישראל
כתוצאה מכך, המשא ומתן בין ישראל לחמאס נותר במבוי סתום, עת שמס' החטופים המצויים בידי חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה הולך וקטן, ובהינתן התפקיד המשמעותי שיש לחטופים בכל הנוגע להישרדותו של הארגון כתנועה חמושה וסמי צבאית.
בהקשר זה, מוכנותו של חמאס להתפרק מנשקו או שחרור החטופים לפני תום המערכה יעמידו את הארגון בסכנה מפניה של ישראל וכוחות הביטחון. מעבר לכך, אבדן הדומיננטיות הצבאית של חמאס עלול להעמיד את פעיליו בסכנה מפני האוכלוסייה העזתית, אשר הראתה ניצנים של התנגדות באמצעות פעילותן של חמולות והתבטאויות מטעם תושבי הרצועה אשר יצאו כנגד חמאס בפומבי.
המשך דבקותו של חמאס בעמדותיו והקיפאון במשא ומתן על שחרור החטופים והפסקת אש במלחמה עשוי לקבל קונטרה וחיזוק על רקע המגמה המערבית אשר עניינה בהכרה במדינה פלסטינית. התפתחות שכזו אשר מקנה לפלסטינים הכרה דיפלומטית מתרחשת בעת שבה חמאס עודנו מהווה שחקן משמעותי בפוליטיקה הפלסטינית.
הלחץ מצד מדינות דמוקרטיות-ליברליות, התמיכה הפומבית בפלסטינים מצד הציבור המערבי וההכרה במדינה פלסטינית עשויים לאותת לחמאס שביכולתו להגיע ליום שאחרי ללא הצורך להתפרק מנשקו, אשר במידה רבה מהווה תנאי להמשך הישרדותו.
בהקשר זה, גם אם הארגון יידרש להעביר את מושכות ההנהגה ברצועת עזה לגורמים אחרים במערכת הפוליטית הפלסטינית, הישרדות משאביו האסטרטגיים תישמר, ובכך יתאפשר לחמאס לחדש את כוחו ולצמוח בחזרה בהמשך.
חמאס מגנים את הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם
נובמבר 9, 2025
ארדואן: חמאס נראה נחוש לעמוד בהסכם הפסקת האש
נובמבר 4, 2025
ארדואן: המאמצים לפתרון שתי המדינות יימשכו
אוקטובר 22, 2025
דונלד טראמפ: שלב שתים בתוכנית הפסקת האש החל
אוקטובר 13, 2025
דובר חמאס: שחרור החטופים החיים והמתים יעשה תוך 72 שעות
אוקטובר 9, 2025
דובר משרד החוץ של קטאר: שחרור החטופים משמעו סיום המלחמה
אוקטובר 7, 2025
אמיר קטאר דורש צעדים קונקרטיים נגד ישראל
ספטמבר 15, 2025
רה"מ קטאר כינה את המתקפה של ישראל "טרור מדינתי"
ספטמבר 10, 2025
רה"מ ספרד הודיע על צעדים נוספים נגד ישראל
ספטמבר 8, 2025
בחמאס מברכים על הפיגוע בצומת רמות בירושלים
ספטמבר 8, 2025
בחמאס קוראים לאו"ם לעצור את המתקפה של ישראל
ספטמבר 6, 2025
חמאס: עיתונאים בעזה הפכו למטרות ישירות להתנקשויות
אוגוסט 26, 2025
חמאס קורא לעולם המוסלמי והחופשי לעצור את פרויקט E1
אוגוסט 19, 2025
נשיא צרפת: שמח בעקבות הצטרפותו של אלבניזי למומנטום שיצרנו
אוגוסט 12, 2025
מקרון על מכתב אבו מאזן: מתווה מסלול לאופק של שלום
יוני 12, 2025
מוחמד מוסטפא: המטרה הפלסטינית תושג בהקמה של מדינה
יוני 11, 2025
חמאס באינתיפאדה הראשונה
במהלך האינתיפאדה הראשונה חמאס החל לתקוף את ישראל באמצעות פעולות חטיפה ורצח של חיילים, לצד תפעול יחידות ייעודיות אשר מטרתן היתה להוציא אל הפועל פיגועי טרור.
במשך הזמן, ארגון הטרור התנתק מתנועת האם, ארגן מחדש את יחידותיו וגיבש זרוע צבאית נפרדת אשר נקראה גדודי עז א-דין אל-קסאם, אותה הוביל המהנדס יחיא עיאש.
בשלהי שנת 1992 ישראל הגלתה כ-400 אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי לדרום לבנון, אשר היתה מצויה תחת שליטה ישראלית באותה העת.
השהות של אנשיו בלבנון סייעה לחמאס עקב הקשרים שנוצרו עם חיזבאללה, אשר סייעו לחברי הארגון ללמוד כיצד לתכנן פיגועי התאבדות, תוך שימוש במפגעים ובמכוניות תופת.
פעילותו של חמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה זיכו את חברי הארגון בשבחים מצד הרחוב הפלסטיני, אולם במקביל לכך הפתח זכה לאהדה רבה יותר ושמר על נאמנותם של שיעורים ניכרים מהפלסטינים בגדה מהמערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
עלייה בהיקף הפעילות של חמאס באינתיפאדת אל אקצא
האינתיפאדה השנייה, או כפי שכונתה על ידי הפלסטינים, 'אינתיפאדת אל אקצא', התאפיינה בתחילתה בהפגנות המוניות של הציבור הפלסטיני אשר לוו בתקריות אלימות בין הצדדים ובתמיכה של הפלסטינים בהתנגדות אלימה כנגד ישראל.
שיעורי התמיכה בחמאס עלו בהתמדה, כאשר הארגון אימץ כאמור את דרך הטרור, או כפי שמכונה על ידו, 'ההתנגדות', מול ישראל.
חמאס, בהובלת הזרוע הצבאית גדודי עז א-דין אל-קאסם, עשה שימוש בפיגועי התאבדות ובלוחמת גרילה כנגד אזרחים וחיילים ישראלים.
במסגרת זאת, חמאס היה אחראי לכמעט לשיעורים ניכרים מפיגועי ההתאבדות אשר התרחשו באותה התקופה והובילו למותם של אלפי ישראלים.
כמה שנים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה מנהיג חמאס דאז, השייח' אחמד יאסין, הציע לישראל הפסקת אש ורגיעה ממושכת של 10 שנים.
כנגד זאת דרש הארגון הכרה ישראלית והקמה של מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
יאסין דחה את הדיונים על שאלת הפליטים הפלסטינים, תוך ניסיון לאמץ מודל של 'שחרור' אשר יתבצע בהדרגה מול ישראל.
עם זאת, הצעתו של מנהיג חמאס לא לוותה בהכרה בזכות קיומה של ישראל או בהסכמה פלסטינית לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני, ולא התקבלה על ידי ישראל.
חמאס בפוליטיקה הפלסטינית
חמאס הסכים להשתתף בבחירות שנערכו בשנת 2006 לפרלמנט ולממשלה הפלסטינים, אשר פעלו במסגרת הרשות הפלסטינית ומשלו על השטחים באיו"ש וברצועת עזה.
במערכת הבחירות חמאס אימץ מדיניות של טוהר מידות במסגרת הממשל ומאבק בשחיתות, והתמודד מול מרואן ברגותי אשר ייצג את תנועת הפתח.
בבחירות אשר התקיימו בשנת 2006 חמאס זכה ברוב בפרלמנט, ולאחר הבחירות הוקמה ממשלת אחדות לאומית פלסטינית בראשות ראש ממשלה איש חמאס, איסמעיל הנייה.
אולם, הממשלה הפלסטינית החזיקה מעמד לזמן קצר, כאשר בשנת 2007 נוצר פיצוץ בין חמאס ופתח על רקע התחרות על השליטה במינויים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
במהלך הקרבות אשר פרצו ברצועת עזה חמאס השתלט על האזור, ואילו הפלגים המזוהים עם תנועת הפתח ואבו מאזן הדיחו במקביל את אנשי חמאס מהממשלה בשטחי איו"ש.
בעקבות השתלטותו של חמאס על שטחי רצועת עזה ובשל הסכנה אשר נבעה בעקבות פעילותו של הארגון, ישראל הטילה פיקוח על האזור, ובכלל זאת ניטרה את מעבר הסחורות והאנשים אל הרצועה וממנה החוצה.
עימותים בין חמאס לבין ישראל לאחר האינתיפאדות
לאחר ההתקוממויות הפלסטיניות בקנה מידה נרחב אשר אפיינו את האינתיפאדות והשתלטותו של חמאס על רצועת עזה, נוצרה דינמיקה חדשה בין ישראל לחמאס.
התנהלות הצדדים התבססה על תקופות שקט, מתיחויות אשר לוו בהסלמה בקנה מידה מצומצם ומבצעים צבאיים של ישראל ברצועת עזה אל מול ירי טילים נרחב של חמאס אל תוך שטחי ישראל, אשר במשך הזמן כיסה חלקים נרחבים יותר ויותר משטח המדינה.
במסגרת המבצעים הצבאיים ניתן למנות את עופרת יצוקה אשר החל בסוף שנת 2008 ונמשך במשך כ-3 שבועות; עמוד ענן אשר נמשך כשבוע בחודש נובמבר 2012; צוק איתן אשר התרחש בשנת 2014; מבצע שומר החומות אשר החל בחודש מאי 2021 בעקבות ירי טילים של חמאס לכיוון ירושלים, ולווה בהפרות סדר ועימותים אלימים בין ערבים לבין יהודים בשטחי מדינת ישראל.
חמאס ומלחמת חרבות ברזל
שלב חדש בעימותים בין ישראל לחמאס החל עם מתקפת הטרור של הארגון ביום 7 באוקטובר 2023, במסגרתה חדרו מחבלי חמאס אל ערי ויישובי הדרום אשר סמוכים לרצועת עזה.
במסגרת זאת, מחבלי חמאס רצחו והוציאו להורג מאות אזרחים ישראלים וחטפו מאות נוספים. אירועי הטבח והטרור התרחשו במס' רב של מוקדים בתוך שטחי מדינת ישראל.
על פי נתונים אשר פורסמו ביום 7.10.2024 על ידי לשכת העיתונות הממשלתית, ביום 7 באוקטובר 2023 כ-1697 ישראלים נהרגו וכ-17,000 מחבלים מרצועת עזה חוסלו במהלך הלחימה.
בנוסף, במהלך ההתרחשויות ארגוני הטרור חטפו 251 אנשים חיים ומתים לרצועת עזה מתוך שטח ישראל.
בעקבות האירועים ישראל הכריזה על פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, במהלכה צה"ל נכנס אל תוך שטחי רצועת עזה במטרה למוטט את שלטון חמאס ולהחזיר את החטופים.
האידאולוגיה של חמאס ותפיסתו המדינית
בהתאם לתפיסה של חמאס, שטחי 'פלסטין' אשר כוללים גם את שטחי מדינת ישראל, מסווגים בתור קניין דתי (וואקף) מעצם היותה של האדמה מצויה בשטחי דאר אל-אסלאם, ואמורה להימצא תחת שלטון מוסלמי ולהישלט על פי חוקי השריעה.
חמאס מאמץ את דרך הגי'האד בכל הקשור למאבק בישראל במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני, ורואה בה כחובה החלה על המוסלמים.
במובן זה, חמאס נבדל מהנהגת הפתח ואש"ף אשר בוחרים במודע להימנע מדרך ההתנגדות והטרור, אגב אימוץ שיטות דיפלומטיות וצעדים חד צדדיים על מנת לקדם את השאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
על אף שבמשך הזמן עמדתו של חמאס עברה התאמות אל מול השינויים בנסיבות האזוריות ורצונו של הארגון לקבל לגיטימציה מאת הקהילה הבינלאומית, לא ברור אם התנועה אכן מסוגלת לפעול לשם פתרון הסכסוך והכרה קבועה בישראל.
אנטישמיות בתפיסתו של חמאס
אמנת חמאס כפי שאומצה על ידי הארגון לאחר הקמתו כללה קטעים אנטישמיים, ואף תיארה את החברה הישראלית במוטיבים נאצים.
בשנת 2017 ארגון הטרור הציג את מסמך העקרונות והמדיניות הכללית אשר שיקף שינויים בתפיסת עולמו של חמאס, והחלפתה של טרמינולוגיה אנטישמית בכזו אשר מתמקדת בעיקרה בציונות (במקום ביהדות), אגב הניסיון לחזק אלמנטים לאומיים במאבק מול ישראל.
אולם, התבטאויות של גורמים המזוהים עם חמאס או עם ציבור תומכיו של ארגון הטרור מלווים ברטוריקה אנטישמית, אגב היעדר הפרדה בין ציונים לבין יהודים וקריאה למדינה פלסטינית מהנהר ועד לים.
שלטון חמאס ברצועת עזה וחוקי השריעה
חמאס מכחיש שבכוונתו להחיל את חוקי השריעה האסלאמית בשטחי רצועת עזה, ומתייחס להלכה הדתית כסטנדרט שיש לשאוף אליו, ואולם אין ליישם את חוקי האסלאם בכפייה.
אולם, עדויות של תושבים בעזה תיארו ניסיונות של חמאס לכפות סגנון חיים דתי על הפלסטינים, דבר שהתבטא בין היתר בכפיית לבוש התואם את הקוד האסלאמי.
בהקשר זה, נשים פלסטיניות אשר מתגוררות בעזה תיארו בעבר סדר יום נוקשה בכל הקשור ליחס לנשים, אשר לטענתן אינן יכולות לומר את דעתן ולצאת מביתן לבד, תוך הצגת הפעולות של חמאס כאל ניסיון לכפות את עקרונות הארגון על האוכלוסייה.
חמאס פועל בשטח הנתון לפיקוח וניטור בכל הנוגע למעבר של אנשים, כספים וסחורות, בעוד שיכולתו לקיים קשרי מסחר מוגבלת מפאת היותו מסווג כארגון טרור מצד מדינות מערביות ונתון לסנקציות.
על אף האמור, חמאס מפעיל רשת ענפה של מקורות מימון אשר מסייעת לארגון הטרור לקדם את פעילותו, הן ברצועת עזה והן מחוץ לשטחי הרצועה.
אפיקי ההכנסה של חמאס הינם חוצי גבולות, ומקורם הינו בפעילות ישירה של חמאס ובסיוע שהארגון מקבל מאנשים פרטיים, ארגונים ומדינות.
ראשית, ריבונותו ושליטתו בשטחי רצועת עזה מציבות את חמאס בפוזיציה לגבות מסים מתושבי הרצועה, אשר מונה כשני מיליון בני אדם, וכן מבעלי עסקים.
בעניין זה, היקף ההכנסות של חמאס ממסים עומד על מאות מיליוני דולרים ובחלקו מתבסס על מיסוי שמחיל הארגון על מעבר סחורות אל שטחי הרצועה ומחוצה להם.
בנוסף לכך ארגון הטרור גובה כספים בגין הפעלת המנהרות בציר פילדלפי, בהן מוברחות סחורות לשטחי עזה.
כמו כן, חמאס מפעיל מערך השקעות אשר מוערך בשווי של מאות מיליוני דולרים ומנוהל על ידי משרד ההשקעות של הארגון.
פעילות זו נעשית בפועל על ידי פעילים של הארגון אשר יושבים מחוץ לגבולות רצועת עזה ובאמצעות תאגידים שבבעלותו.
מקור הכנסה בולט אחר של חמאס הינו המימון שמקבל הארגון ישירות ממדינות אחרות, ובייחוד הרפובליקה האסלאמית של איראן והנסיכות הקטארית שבמפרץ הפרסי.
מימון זה נעשה באמצעות העברות כספים לחמאס ואנשיו בהסתייעות בחברות ייעודיות הקיימות לשם כך.
כספים כאמור מיועדים בחלקם לחמאס ואנשיו, הן לצרכים אישיים והן לצרכי פעילות הטרור של הארגון, ואחרים משמשים למטרות אזרחיות ובראשן ניהולה השוטף של רצועת עזה ותשלומים למשרדי ממשלה.
בנוסף לכך, חמאס מקבל סיוע מצד איראן ובעלות בריתה בציר השיעי אשר בא לידי ביטוי בייעוץ והכשרות וכן באספקה של ציוד ואמצעי לחימה.
נדבך אחר של הכנסה מתבסס על כספים המועברים לחמאס מהציבור הרחב באמצעות מערך בינלאומי ומתוחכם של תרומות וצדקה וכן קמפיינים של מימון המונים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות.
בהקשר זה, חמאס מקיים קשרים עם ארגונים במדינות האסלאם וכן ביבשת אירופה וארה"ב אשר מגייסים כספים המועברים ישירות אל התנועה או שעוברים הלבנה בסיוע של גופים אחרים.
חלק מהכספים משמשים למטרות לגיטימיות, נתון אשר מקשה על איתורם של כספים אחרים שמיועדים למטרות טרור.
לצד זאת, ארגון הטרור נהנה מהכנסות אשר מתקבלות כתוצאה מסחר בנכסים דיגיטליים ומתבצעת באמצעות חשבונות המקושרים אליו, וזאת בסיוע של ארגונים המתמחים בכך.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
